Job 24
1 Warum sollten die Zeiten dem Allmächtigen nicht verborgen sein? Und die ihn kennen, sehen seine Tage nicht.
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו |
2 Sie treiben die Grenzen zurück; sie rauben die Herden und weiden sie.
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו |
3 Sie treiben der Waisen Esel weg und nehmen der Witwen Ochsen zu Pfande.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה |
4 Die Armen müssen ihnen weichen, und die Dürftigen im Lande müssen sich verkriechen.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ |
5 Siehe, das Wild in der Wüste gehet heraus, wie sie pflegen, frühe zum Raub, daß sie Speise bereiten für die Jungen.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים |
6 Sie ernten auf dem Acker alles, was er trägt, und lesen den Weinberg, den sie mit Unrecht haben.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו |
7 Die Nackenden lassen sie liegen und lassen ihnen keine Decke im Frost, denen sie die Kleider genommen haben,
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה |
8 daß sie sich müssen zu den Felsen halten, wenn ein Platzregen von den Bergen auf sie gießt, weil sie sonst keinen Trost haben.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור |
9 Sie reißen das Kind von den Brüsten und machen's zum Waisen und machen die Leute arm mit Pfänden.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו |
10 Den Nackenden lassen sie ohne Kleider gehen und den Hungrigen nehmen sie die Garben.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר |
11 Sie zwingen sie, Öl zu machen auf ihrer eigenen Mühle und ihre eigene Kelter zu treten, und lassen sie doch Durst leiden.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו |
12 Sie machen die Leute in der Stadt seufzend und die Seelen der Erschlagenen schreiend; und Gott stürzet sie nicht.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה |
13 Darum sind sie abtrünnig worden vom Licht und kennen seinen Weg nicht und kehren nicht wieder zu seiner Straße.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו |
14 Wenn der Tag anbricht, stehet auf der Mörder und erwürget den Armen und Dürftigen; und des Nachts ist er wie ein Dieb.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב |
15 Das Auge des Ehebrechers hat acht auf das Dunkel und spricht: Mich siehet kein Auge; und verdecket sein Antlitz.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים |
16 Im Finstern bricht er zu den Häusern ein. Des Tages verbergen sie sich miteinander und scheuen das Licht.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור |
17 Denn wo ihnen der Morgen kommt, ist's ihnen wie eine Finsternis; denn er fühlet das Schrecken der Finsternis.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות |
18 Er fähret leichtfertig wie auf einem Wasser dahin; seine Habe wird geringe im Lande, und bauet seinen Weinberg nicht.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים |
19 Die Hölle nimmt weg, die da sündigen, wie die Hitze und Dürre das Schneewasser verzehret. (Sheol h7585)
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) |
20 Es werden sein vergessen die Barmherzigen; seine Lust wird wurmig werden; sein wird nicht mehr gedacht; er wird zerbrochen werden wie ein fauler Baum.
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה |
21 Er hat beleidiget die Einsame, die nicht gebiert, und hat der Witwe kein Gutes getan
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב |
22 und die Mächtigen unter sich gezogen mit seiner Kraft. Wenn er stehet, wird er seines Lebens nicht gewiß sein.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין |
23 Er macht ihm wohl selbst eine Sicherheit, darauf er sich verlasse; doch sehen seine Augen auf ihr Tun.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם |
24 Sie sind eine kleine Zeit erhaben und werden zunichte und unterdrückt und ganz und gar ausgetilget werden, und wie die erste Blüte an den Ähren werden sie abgeschlagen werden.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו |
25 Ist's nicht also? Wohlan, wer will mich Lügen strafen und bewähren, daß meine Rede nichts sei?
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי |
