Job 15
1 Da antwortete Eliphas von Theman und sprach:
| ויען אליפז התימני ויאמר |
2 Soll ein weiser Mann so aufgeblasene Worte reden und seinen Bauch so blähen mit losen Reden?
| החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו |
3 Du strafest mit Worten, die nicht taugen, und dein Reden ist kein nütze.
| הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם |
4 Du hast die Furcht fahren lassen und redest zu verächtlich vor Gott.
| אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל |
5 Denn deine Missetat lehret deinen Mund also, und hast erwählet eine schalkhafte Zunge.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים |
6 Dein Mund wird dich verdammen, und nicht ich; deine Lippen sollen dir antworten.
| ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך |
7 Bist du der erste Mensch geboren? Bist du vor allen Hügeln empfangen?
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת |
8 Hast du Gottes heimlichen Rat gehöret? und ist die Weisheit selbst geringer denn du?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה |
9 Was weißt du, das wir nicht wissen? Was verstehest du, das nicht bei uns sei?
| מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא |
10 Es sind Graue und Alte unter uns, die länger gelebt haben denn deine Väter.
| גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים |
11 Sollten Gottes Tröstungen so geringe vor dir gelten? Aber du hast irgend noch ein heimlich Stück bei dir.
| המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך |
12 Was nimmt dein Herz vor? Was siehest du so stolz?
| מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך |
13 Was setzt sich dein Mut wider Gott, daß du solche Rede aus deinem Munde lässest?
| כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין |
14 Was ist ein Mensch, daß er sollte rein sein, und daß der sollte gerecht sein, der vom Weibe geboren ist?
| מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה |
15 Siehe, unter seinen Heiligen ist keiner ohne Tadel, und die Himmel sind nicht rein vor ihm.
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו |
16 Wie viel mehr ein Mensch, der ein Greuel und schnöde ist, der Unrecht säuft wie Wasser.
| אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה |
17 Ich will dir's zeigen, höre mir zu; und will dir erzählen was ich gesehen habe,
| אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה |
18 was die Weisen gesagt haben, und ihren Vätern nicht verhohlen gewesen ist,
| אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם |
19 welchen allein das Land gegeben ist, daß kein Fremder durch sie gehen muß.
| להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם |
20 Der Gottlose bebet sein Leben lang; und dem Tyrannen ist die Zahl seiner Jahre verborgen.
| כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ |
21 Was er höret, das schrecket ihn; und wenn's gleich Friede ist, fürchtet er sich, der Verderber komme;
| קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו |
22 glaubt nicht, daß er möge dem Unglück entrinnen, und versiehet sich immer des Schwerts.
| לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב |
23 Er zeucht hin und hernach Brot und dünket ihn immer, die Zeit seines Unglücks sei vorhanden.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך |
24 Angst und Not schrecken ihn und schlagen ihn nieder als ein König mit einem Heer.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור |
25 Denn er hat seine Hand wider Gott gestrecket und wider den Allmächtigen sich gesträubet.
| כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר |
26 Er läuft mit dem Kopf an ihn und ficht halsstarriglich wider ihn.
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו |
27 Er brüstet sich wie ein fetter Wanst und macht sich fett und dick.
| כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל |
28 Er wird aber wohnen in verstörten Städten, da keine Häupter sind, sondern auf einem Haufen liegen.
| וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים |
29 Er wird nicht reich bleiben, und sein Gut wird nicht bestehen, und sein Glück wird sich nicht ausbreiten im Lande.
| לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם |
30 Unfall wird nicht von ihm lassen. Die Flamme wird seine Zweige verdorren und durch den Odem ihres Mundes ihn wegfressen.
| לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו |
31 Er wird nicht bestehen, denn er ist in seinem eiteln Dünkel betrogen, und eitel wird sein Lohn werden.
| אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו |
32 Er wird ein Ende nehmen, wenn's ihm uneben ist, und sein Zweig wird nicht grünen.
| בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה |
33 Er wird abgerissen werden wie eine unzeitige Traube vom Weinstock, und wie ein Ölbaum seine Blüte abwirft.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו |
34 Denn der Heuchler Versammlung wird einsam bleiben, und das Feuer wird die Hütten fressen, die Geschenke nehmen.
| כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד |
35 Er gehet schwanger mit Unglück und gebiert Mühe, und ihr Bauch bringet Fehl.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה |
