< Job 10 >

1 Meine Seele verdreußt mein Leben; ich will meine Klage bei mir gehen lassen und reden von Betrübnis meiner Seele
נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
2 und zu Gott sagen: Verdamme mich nicht; laß mich wissen, warum du mit mir haderst!
אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
3 Gefällt dir's, daß du Gewalt tust und mich verwirfst, den deine Hände gemacht haben, und machest der Gottlosen Vornehmen zu Ehren?
הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
4 Hast du denn auch fleischliche Augen, oder siehest du, wie ein Mensch siehet?
העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5 Oder ist deine Zeit wie eines Menschen Zeit, oder deine Jahre wie eines Mannes Jahre,
הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
6 daß du nach meiner Missetat fragest und suchest meine Sünde?
כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
7 So du doch weißt, wie ich nicht gottlos sei; so doch niemand ist, der aus deiner Hand erretten möge.
על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
8 Deine Hände haben mich gearbeitet und gemacht alles, was ich um und um bin; und versenkest mich sogar!
ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9 Gedenke doch, daß du mich aus Leimen gemacht hast, und wirst mich wieder zu Erden machen.
זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
10 Hast du mich nicht wie Milch gemolken und wie Käse lassen gerinnen?
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
11 Du hast mir Haut und Fleisch angezogen, mit Beinen und Adern hast du mich zusammengefüget.
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
12 Leben und Wohltat hast du an mir getan, und dein Aufsehen bewahret meinen Odem.
חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
13 Und wiewohl du solches in deinem Herzen verbirgest, so weiß ich doch, daß du des gedenkest.
ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
14 Wenn ich sündige, so merkest du es bald und lässest meine Missetat nicht ungestraft.
אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
15 Bin ich gottlos, so ist mir aber wehe; bin ich gerecht, so darf ich doch mein Haupt nicht aufheben, als der ich voll Schmach bin und sehe mein Elend.
אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
16 Und wie ein aufgereckter Löwe jagest du mich und handelst wiederum greulich mit mir.
ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
17 Du erneuest deine Zeugen wider mich und machst deines Zorns viel auf mich; es zerplagt mich eins über das andere mit Haufen.
תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18 Warum hast du mich aus Mutterleibe kommen lassen? Ach, daß ich wäre umkommen, und mich nie kein Auge gesehen hätte!
ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
19 So wäre ich, als die nie gewesen sind, von Mutterleibe zum Grabe gebracht.
כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
20 Will denn nicht ein Ende haben mein kurzes Leben, und von mir lassen, daß ich ein wenig erquickt würde,
הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
21 ehe denn ich hingehe und komme nicht wieder, nämlich ins Land der Finsternis und des Dunkels,
בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
22 ins Land, da es stockdick finster ist, und da keine Ordnung ist, da es scheinet wie das Dunkel?
ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

< Job 10 >