1 Mose 9
1 Und Gott segnete Noah und seine Söhne und sprach: Seid fruchtbar und mehret euch und erfüllet die Erde!
| ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ |
2 Eure Furcht und Schrecken sei über alle Tiere auf Erden, über alle Vögel unter dem Himmel und über alles, was auf dem Erdboden kreucht; und alle Fische im Meer seien in eure Hände gegeben.
| ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ |
3 Alles, was sich reget und lebet, das sei eure Speise; wie das grüne Kraut habe ich's euch alles gegeben.
| כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ |
4 Allein esset das Fleisch nicht, das noch lebet in seinem Blut.
| אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ |
5 Denn ich will auch eures Leibes Blut rächen und will's an allen Tieren rächen; und will des Menschen Leben rächen an einem jeglichen Menschen, als der sein Bruder ist.
| ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ |
6 Wer Menschenblut vergeußt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn Gott hat den Menschen zu seinem Bilde gemacht.
| שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ |
7 Seid fruchtbar und mehret euch und reget euch auf Erden, daß euer viel drauf werden.
| ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ |
8 Und Gott sagte zu Noah und seinen Söhnen mit ihm:
| ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ |
9 Siehe, ich richte mit euch einen Bund auf und mit eurem Samen nach euch
| ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ |
10 und mit allem lebendigen Tier bei euch, an Vögeln, an Vieh und an allen Tieren auf Erden bei euch, von allem, das aus dem Kasten gegangen ist, was für Tiere es sind auf Erden.
| ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ |
11 Und richte meinen Bund also mit euch auf, daß hinfort nicht mehr alles Fleisch verderbet soll werden mit dem Wasser der Sintflut, und soll hinfort keine Sintflut mehr kommen, die die Erde verderbe.
| והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ |
12 Und Gott sprach: Das ist das Zeichen des Bundes, den ich gemacht habe zwischen mir und euch und allem lebendigen Tier bei euch hinfort ewiglich:
| ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ |
13 Meinen Bogen habe ich gesetzt in die Wolken, der soll das Zeichen sein des Bundes zwischen mir und der Erde.
| את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ |
14 Und wenn es kommt, daß ich Wolken über die Erde führe, so soll man meinen Bogen sehen in den Wolken.
| והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ |
15 Alsdann will ich gedenken an meinen Bund zwischen mir und euch und allem lebendigen Tier in allerlei Fleisch, daß nicht mehr hinfort eine Sintflut komme, die alles Fleisch verderbe.
| וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ |
16 Darum soll mein Bogen in den Wolken sein, daß ich ihn ansehe und gedenke an den ewigen Bund zwischen Gott und allem lebendigen Tier in allem Fleisch, das auf Erden ist.
| והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ |
17 Dasselbe sagte Gott auch zu Noah: Dies sei das Zeichen des Bundes, den ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch auf Erden.
| ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ |
18 Die Söhne Noahs, die aus dem Kasten gingen, sind diese: Sem, Ham, Japheth. Ham aber ist der Vater Kanaans.
| ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ |
19 Das sind die drei Söhne Noahs, von denen ist alles Land besetzt.
| שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ |
20 Noah aber fing an und ward ein Ackermann und pflanzte Weinberge.
| ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ |
21 Und da er des Weins trank, ward er trunken und lag in der Hütte aufgedeckt.
| וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ |
22 Da nun Ham, Kanaans Vater, sah seines Vaters Scham, sagte er's seinen beiden Brüdern draußen.
| וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ |
23 Da nahm Sem und Japheth ein Kleid und legten es auf ihre beiden Schultern und gingen rücklings hinzu und deckten ihres Vaters Scham zu; und ihr Angesicht war abgewandt, daß sie ihres Vaters Scham nicht sahen.
| ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ |
24 Als nun Noah erwachte von seinem Wein und erfuhr, was ihm sein kleiner Sohn getan hatte,
| וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ |
25 sprach er: Verflucht sei Kanaan und sei ein Knecht aller Knechte unter seinen Brüdern!
| ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ |
26 Und sprach weiter: Gelobet sei Gott, der HERR des Sem; und Kanaan sei sein Knecht.
| ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
27 Gott breite Japheth aus und lasse ihn wohnen in den Hütten des Sem: und Kanaan sei sein Knecht.
| יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
28 Noah aber lebte nach der Sintflut dreihundertundfünfzig Jahre,
| ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ |
29 daß sein ganzes Alter ward neunhundertundfünfzig Jahre, und starb.
| ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ |
