Psalm 73
1 Ein Psalm Asaphs. Ja, gütig ist Gott gegen Israel, gegen die, die reines Herzens sind.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 Meine Füße aber hätten beinahe gestrauchelt; nichts fehlte, so wären meine Tritte ausgeglitten.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 Denn ich ereiferte mich wegen der Übermütigen, wenn ich sah, daß es den Gottlosen so wohl ging.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 Denn sie leiden keine Schmerzen, kräftig und wohlgenährt ist ihr Leib.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 Sie geraten nicht in Unglück, wie andere Leute, und werden nicht wie andere Menschen geplagt.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Darum ist Hochmut ihr Halsgeschmeide, Gewaltthat umhüllt sie als Gewand.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Aus der Verfettung stammt ihre Verschuldung, wallen die Gebilde ihres Herzens über.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 Sie höhnen und reden in Bosheit, reden Bedrückung von oben herab.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 In den Himmel erheben sie ihr Maul, während sich ihre Zunge auf Erden ergeht.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 Darum wendet sich sein Volk hierher, und Wasser in Fülle wird von ihnen geschlürft.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 Sie sprechen: “Wie weiß es Gott, und wie gäbe es ein Wissen darum beim Höchsten?”
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Ja, so sind die Gottlosen und in steter Ruhe häufen sie Reichtum an.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 War es denn ganz umsonst, daß ich mein Herz rein erhielt und in Unschuld meine Hände wusch -
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 und ward doch immerfort geplagt, und alle Morgen war meine Züchtigung da?
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 Wenn ich dächte: Solches will ich verkündigen, so hätte ich das Geschlecht deiner Kinder verleugnet!
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 Da sann ich nach, um es zu begreifen, aber ein Elend war es in meinen Augen,
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 bis ich in Gottes Heiligtümer eindrang, acht hatte auf ihr Ende.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Ja, auf schlüpfrigen Boden stellst du sie, stürzest sie in Trümmer.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 Wie sind sie im Nu zur Wüste geworden, haben ein Ende genommen, sind durch Schrecknisse dahin!
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 Gleich einem Traume nach dem Erwachen, so verschmähst du, Herr, wenn du wach wirst, ihr Bild.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 Als mein Herz verbittert war, und es mich in den Nieren stach,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 da war ich unvernünftig und wußte nichts, war dir gegenüber wie ein Vieh.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 Aber ich bleibe stets bei dir; du hältst mich bei meiner rechten Hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 Nach deinem Ratschlusse wirst du mich leiten und mich darnach zu Ehren annehmen.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Wen habe ich im Himmel? und außer dir begehre ich nichts auf Erden.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 Wäre gleich mein Fleisch und mein Herz dahingeschwunden - Gott ist immerdar meines Herzens Fels und mein Teil!
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 Denn fürwahr, die sich von dir fern halten, kommen um; du vertilgst einen jeden, der dir treulos wird.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 Mir aber ist die Nähe Gottes köstlich; in den Herrn Jahwe habe ich meine Zuflucht gesetzt, um von allen deinen Werken zu erzählen.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
