Psalm 55
1 Dem Musikmeister, mit Saitenspiel, ein Maskil von David. Vernimm, o Gott, mein Gebet und verbirg dich nicht vor meinem Flehn!
| למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃ |
2 Merke auf mich und erhöre mich; ich schweife umher in meiner Klage und seufze
| הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃ |
3 ob des Lärmens der Feinde, wegen des Geschreis der Gottlosen; denn sie wälzen Unheil auf mich und befeinden mich grimmig.
| מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃ |
4 Mein Herz windet sich in meinem Innern, und Todesschrecken haben mich befallen.
| לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃ |
5 Furcht und Zittern kommt mich an, und Schauder bedeckt mich.
| יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃ |
6 Da sprach ich: O, hätte ich Flügel, wie die Tauben, so wollte ich davonfliegen und irgendwo bleiben!
| ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃ |
7 Ja, fernhin wollte ich schweben, wollte in der Wüste weilen. (Sela)
| הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃ |
8 Schleunig wollte ich entrinnen vor dem Toben der Windsbraut, vor dem Wetter!
| אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃ |
9 Vernichte, Herr, zerteile ihre Zunge; denn ich sehe Gewaltthat und Hader in der Stadt.
| בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃ |
10 Tag und Nacht umkreisen sie sie auf ihren Mauern, und Unheil und Mühsal ist in ihrem Innern.
| יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃ |
11 Verderben ist in ihr, und Bedrückung und Trug weichen nicht von ihrem Markte.
| הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃ |
12 Denn nicht ein Feind lästert mich - das wollte ich ertragen -, nicht einer, der mich haßt, thut groß wider mich - vor ihm wollte ich mich bergen -,
| כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃ |
13 sondern du, ein Mensch meinesgleichen, mein Freund und mein Vertrauter,
| ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃ |
14 die wir süße Gemeinschaft miteinander pflogen, im Hause Gottes unter der Volksmenge wandelten.
| אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃ |
15 Der Tod überfalle sie; mögen sie lebendig in die Unterwelt hinabfahren! Denn Bosheit ist in ihren Wohnungen, in ihrem Herzen. (Sheol h7585)
| ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ (Sheol h7585) |
16 Ich will zu Gott rufen, und Jahwe wird mir helfen.
| אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃ |
17 Abends und Morgens und Mittags will ich klagen und jammern, so wird er meine Stimme hören.
| ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃ |
18 Er erlöst und versetzt mich in Frieden, daß sie nicht an mich können, denn gar viele waren wider mich.
| פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃ |
19 Gott wird hören und wird ihnen antworten als der von Urzeit thront, (Sela) bei denen es keinen Wechsel gab, und die Gott nicht fürchten.
| ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃ |
20 Er legte Hand an die, die in Frieden mit ihm lebten, entweihte seinen Bund.
| שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃ |
21 Glatt sind die Butterworte seines Mundes, und Krieg sein Herz. Seine Worte sind linder als Öl und sind doch gezückte Schwerter.
| חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃ |
22 Wirf deine Bürde auf Jahwe, der wird dich versorgen; er wird den Frommen nicht für immer wanken lassen.
| השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃ |
23 Du aber, o Gott, wirst sie in die tiefste Grube hinabstürzen; die Blutgierigen und Falschen werden ihr Leben nicht auf die Hälfte bringen. Ich aber vertraue auf dich!
| ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃ |
