Psalm 44
1 Dem Musikmeister. Von den Korachiten, ein Maskil. Gott, mit unseren Ohren haben wir gehört, unsere Väter haben uns erzählt: Ein großes Werk hast du in ihren Tagen ausgeführt, in den Tagen der Vorzeit.
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ |
2 Mit deiner Hand vertriebst du Völker und pflanztest sie ein; du behandeltest Nationen übel, aber sie breitetest du aus.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ |
3 Denn nicht durch ihr Schwert haben sie das Land in Besitz genommen und nicht ihr Arm schaffte ihnen Sieg, sondern deine Rechte und dein Arm und das Licht deines Angesichts, denn du hattest an ihnen Wohlgefallen.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ |
4 Du bist ja mein König, o Gott: entbiete Hilfe für Jakob!
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ |
5 Durch dich stoßen wir unsere Bedränger nieder und durch deinen Namen zertreten wir unsere Widersacher.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ |
6 Denn ich verlasse mich nicht auf meinen Bogen, und mein Schwert schafft mir nicht Sieg.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ |
7 Sondern du schaffst uns Sieg über unsere Bedränger und machst zu Schanden, die uns hassen.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ |
8 Gottes rühmten wir uns allezeit und preisen immerdar deinen Namen. (Sela)
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ |
9 Und doch hast du uns verworfen und ließest uns in Schmach fallen und ziehst nicht mehr aus mit unseren Heeren.
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ |
10 Du lässest uns zurückweichen vor dem Bedränger, und die uns hassen, haben sich Beute gemacht.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ |
11 Du gabst uns hin wie Schafe zum Verzehren und zerstreutest uns unter die Heiden.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ |
12 Du verkauftest dein Volk um ein Spottgeld und gewannst nichts durch ihren Kaufpreis.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ |
13 Du machst uns zur Schmach bei unseren Nachbarn, zum Spott und Hohn bei unserer Umgebung.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
14 Du machst uns zum Sprichwort unter den Heiden, und daß die Völker über uns den Kopf schütteln.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ |
15 Meine Schmach steht mir immerfort vor Augen, und die Schande, die mir widerfahren, bedeckt mich,
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ |
16 daß ich die Schänder und Lästerer hören und die Feinde und Rachgierigen sehen muß.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ |
17 Dies alles ist über uns gekommen, obschon wir deiner nicht vergessen, noch deinem Bunde die Treue gebrochen hatten.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ |
18 Unser Herz ist nicht zurückgewichen, noch bog unser Schritt ab von deinem Pfade,
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ |
19 daß du uns an der Stätte der Schakale zermalmt und uns mit Finsternis bedeckt hast.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ |
20 Wenn wir des Namens unseres Gottes vergessen und unsere Hände ausgestreckt hätten zu einem fremden Gotte,
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ |
21 würde Gott das nicht erforschen? Er kennt ja die Geheimnisse des Herzens!
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ |
22 Nein, um deinetwillen werden wir immerfort dahingewürgt, werden geachtet wie Schlachtschafe!
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ |
23 Wache auf! Warum schläfst du, Herr? Erwache, verwirf nicht für immer!
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ |
24 Warum verbirgst du dein Antlitz, vergissest unseres Elends und unserer Drangsal?
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ |
25 Denn unsere Seele ist bis zum Staube gebeugt, es klebt am Boden unser Leib.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ |
26 Mache dich auf, uns zu helfen, und erlöse uns um deiner Gnade willen!
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ |
