Psalm 105
1 Danket Jahwe, ruft seinen Namen an! Macht unter den Völkern seine Thaten kund!
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו |
2 Singet ihm! Lobsingt ihm! Redet von allen seinen Wundern.
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו |
3 Rühmt euch seines heiligen Namens; es freue sich das Herz derer, die Jahwe suchen.
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה |
4 Fragt nach Jahwe und seiner Stärke, sucht beständig sein Angesicht.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד |
5 Gedenkt seiner Wunder, die er gethan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו |
6 Nachkommen Abrahams, seine Knechte, Söhne Jakobs, seine Auserwählten!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו |
7 Er, Jahwe, ist unser Gott; über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו |
8 Er gedenkt ewig seines Bunds, des Wortes, das er verordnet hat, auf tausend Geschlechter,
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור |
9 des Bundes, den er mit Abraham geschlossen, und seines Schwurs an Isaak.
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק |
10 Und er stellte ihn für Jakob als eine Satzung hin, als einen ewig giltigen Bund für Israel, -
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם |
11 indem er sprach: “Dir will ich das Land Kanaan verleihen als euer erbliches Besitztum!” -
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם |
12 als sie noch gering an Zahl waren, gar wenige, und als Fremdlinge darin weilten.
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה |
13 Und sie zogen von Volk zu Volk, von einem Königreiche zu einer anderen Nation.
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר |
14 Er gestattete niemandem, sie zu bedrücken, und strafte um ihretwillen Könige.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים |
15 “Tastet meine Gesalbten nicht an und thut meinen Propheten kein Leid!”
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו |
16 Als er nun eine Hungersnot ins Land rief, jegliche Stütze an Brot zerbrach,
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר |
17 da hatte er ihnen bereits einen vorausgesandt; Joseph war als Sklave verkauft.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף |
18 Sie hatten seine Füße in den Block gezwängt, in Eisenfesseln war er gekommen,
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו |
19 bis zu der Zeit, wo sein Wort eintraf, der Ausspruch Jahwes ihn bewährte.
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו |
20 Da sandte der König hin und machte ihn los, der Völkerbeherrscher, und befreite ihn.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו |
21 Er machte ihn zum Herrn über sein Haus und zum Herrscher über allen seinen Besitz,
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו |
22 daß er seine Fürsten nach seinem Belieben feßle und seine Vornehmen klug mache.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם |
23 Und Israel kam nach Ägypten und Jakob weilte als Fremdling im Lande Hams.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם |
24 Und er machte sein Volk überaus fruchtbar und machte es zahlreicher als seine Bedränger.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו |
25 Er wandelte ihren Sinn, sein Volk zu hassen, an seinen Knechten Arglist zu üben.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו |
26 Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er erwählt hatte.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו |
27 Er verrichtete an ihnen seine Wunder und seine Zeichen am Lande Hams.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם |
28 Er sandte Finsternis und machte es finster, aber sie achteten nicht auf sein Wort.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) |
29 Er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם |
30 Ihr Land wimmelte von Fröschen in den Gemächern ihrer Könige.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם |
31 Er gebot, da kamen Hundsfliegen, Stechmücken in ihr ganzes Gebiet.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם |
32 Er sandte ihnen Hagel als Regen, flammendes Feuer in ihr Land.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם |
33 Er schlug ihren Weinstock und ihren Feigenbaum und zerschmetterte die Bäume ihres Gebiets.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם |
34 Er gebot, da kamen die Heuschrecken und die Fresser ohne Zahl.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר |
35 Die fraßen alle Pflanzen in ihrem Land und fraßen die Frucht des Feldes.
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם |
36 Er schlug alle Erstgeborenen in ihrem Lande, die Erstlinge all' ihrer Manneskraft.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם |
37 Er ließ sie ausziehen mit Silber und Gold, und es gab keinen Strauchelnden unter seinen Stämmen.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל |
38 Ägypten freute sich über ihren Auszug, denn es hatte sie Schrecken vor ihnen befallen.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם |
39 Er breitete Gewölk als Decke aus und Feuer, um die Nacht zu erhellen.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה |
40 Sie forderten, da ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם |
41 Er öffnete den Felsen, da flossen Wasser, rannen in der Dürre als ein Strom.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר |
42 Denn er gedachte an sein heiliges Wort, an Abraham, seinen Knecht,
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו |
43 und führte sein Volk in Freuden heraus, seine Auserwählten unter Jubel.
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו |
44 Er verlieh ihnen die Länder der Heiden, und was die Völker mit Mühe erworben, das nahmen sie in Besitz,
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו |
45 damit sie seine Satzungen hielten und seine Weisungen beobachteten. Rühmet Jah!
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה |
