Psalm 104
1 Preise, meine Seele, Jahwe! Jahwe, mein Gott, du bist überaus groß; mit Majestät und Hoheit bist du angethan,
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ |
2 der sich in Licht hüllt wie in einen Mantel, den Himmel ausspannt wie ein Zelttuch,
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ |
3 der seinen Söller im Wasser bälkt, dichte Wolken zu seinem Fahrzeuge macht, auf den Fittigen des Windes wandelt,
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ |
4 der Winde zu seinen Boten macht, zu seinen Dienern loderndes Feuer.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ |
5 Er hat die Erde auf ihre Pfeiler gegründet, daß sie in alle Ewigkeit nicht wanken kann.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ |
6 Mit der Flut wie mit einem Gewande bedecktest du sie; auf den Bergen standen Gewässer.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ |
7 Vor deinem Schelten flohen sie, vor deinem Donnerschall zogen sie sich angstvoll zurück -
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ |
8 Berge stiegen empor, es senkten sich Thäler - an die Stätte, die du ihnen gegründet.
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ |
9 Du hast eine Grenze gesetzt, die dürfen sie nicht überschreiten, dürfen die Erde nicht wieder bedecken.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ |
10 Der in den Thälern Quellen entsendet; zwischen den Bergen fließen sie dahin.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ |
11 Sie tränken alle Tiere des Gefildes; die Wildesel löschen ihren Durst.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ |
12 An ihnen wohnen die Vögel des Himmels, lassen aus den Zweigen heraus ihre Stimme erschallen.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ |
13 Der von seinem Söller her die Berge tränkt - von der Frucht deiner Werke sättigt sich die Erde.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ |
14 Der Gras sprossen läßt für das Vieh und Pflanzen zum Nutzen der Menschen, indem er Brotkorn aus der Erde hervorgehen läßt
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ |
15 und Wein, der des Menschen Herz erfreut, und indem er ihr Angesicht von Öl erglänzen läßt und Brot giebt, das das Herz des Menschen stärkt.
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ |
16 Es sättigen sich die Bäume Jahwes, die Cedern des Libanon, die er gepflanzt hat,
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ |
17 woselbst die Vögel nisten; auf den Cypressen hat der Storch sein Haus.
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ |
18 Die hohen Berge sind der Steinböcke, die Felsen der Klippdachse Zuflucht.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ |
19 Er hat den Mond zur Bestimmung von Zeiträumen geschaffen; die Sonne kennt ihren Untergang.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ |
20 Wirkst du Finsternis, so wird es Nacht; in ihr regen sich alle Tiere des Waldes.
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ |
21 Die jungen Löwen brüllen nach Fraß, indem sie von Gott ihre Nahrung verlangen.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ |
22 Wenn die Sonne aufgeht, ziehen sie sich zurück und lagern sich in ihrer Behausung.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ |
23 Der Mensch geht aus an sein Werk und an seine Arbeit bis zum Abend.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ |
24 Wie sind deiner Werke so viel, Jahwe! Du hast sie alle in Weisheit geschaffen; die Erde ist voll von deinen Geschöpfen.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ |
25 Da ist das Meer, groß und weit nach beiden Seiten, darin ein Gewimmel ohne Zahl, kleine und große Tiere.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ |
26 Daselbst gehen Schiffe, der Leviathan, den du geschaffen hast, darin zu spielen.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ |
27 Sie alle warten auf dich, daß du ihnen zu seiner Zeit ihre Speise gebest.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ |
28 Du giebst ihnen, sie lesen auf; du thust deine Hand auf, sie sättigen sich mit Gutem.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ |
29 Du verbirgst dein Antlitz, sie werden bestürzt; du ziehst ihren Odem ein, sie verhauchen und werden wieder zu Erde.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ |
30 Du entsendest deinen Odem, sie werden geschaffen, und du erneust das Angesicht der Erde.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ |
31 Die Herrlichkeit Jahwes währt ewig, Jahwe freut sich seiner Werke!
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ |
32 der die Erde anblickt, daß sie erzittert, die Berge anrührt, daß sie rauchen.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ |
33 Ich will Jahwe singen mein Leben lang, meinem Gotte lobsingen, so lange ich bin.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ |
34 Möge ihm mein Dichten wohlgefallen; ich freue mich Jahwes!
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ |
35 Möchten die Sünder von der Erde verschwinden, und die Gottlosen nicht mehr sein. Preise, meine Seele, Jahwe! Rühmet Jah!
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ |
