< Psalm 102 >

1 Gebet eines Elenden, wenn er schmachtet und vor Jahwe seine Klage ausschüttet. Jahwe, höre mein Gebet und laß mein Schreien vor dich kommen!
תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃
2 Verbirg dein Antlitz nicht vor mir, wenn mir angst ist! Neige dein Ohr zu mir; wenn ich rufe, eilends erhöre mich!
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃
3 Denn meine Tage sind wie ein Rauch verschwunden, und meine Gebeine sind wie von Brand durchglüht.
כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
4 Mein Herz ward versengt und verdorrte wie Gras; denn ich vergesse, mein Brot zu essen.
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5 Von meinem lauten Stöhnen klebt mein Gebein an meinem Fleisch.
מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
6 Ich gleiche dem Pelikan in der Wüste, bin wie ein Käuzlein in Ruinen.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃
7 Ich bin schlaflos und klage wie ein einsamer Vogel auf dem Dach.
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃
8 Unaufhörlich lästern mich meine Feinde; die wider mich toben, schwören bei mir.
כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃
9 Denn ich esse Asche wie Brot und mische meinen Trank mit Thränen
כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
10 wegen deines Grimms und deines Zorns; denn du hast mich emporgehoben und hingeschleudert.
מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃
11 Meine Tage gleichen einem langgestreckten Schatten, und ich verdorre wie Gras.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
12 Du aber, Jahwe, thronst ewig, und dein Name währt durch alle Geschlechter.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃
13 Du wirst dich erheben, dich Zions zu erbarmen; denn es ist Zeit, sie zu begnadigen, denn die ihr bestimmte Frist ist eingetreten.
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃
14 Denn deine Knechte hängen mit Liebe an ihren Steinen und jammern über ihren Schutt.
כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃
15 Und die Heiden werden den Namen Jahwes fürchten, und alle Könige der Erde deine Herrlichkeit,
וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃
16 weil Jahwe Zion wieder aufgebaut hat, erschienen ist in seiner Herrlichkeit,
כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃
17 sich dem Gebete des Nackten zugewendet und ihr Gebet nicht verschmäht hat.
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃
18 Aufgeschrieben werde solches vom kommenden Geschlecht, und das Volk, das geschaffen werden soll, preise Jahwe,
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃
19 daß er von seiner heiligen Höhe herabgeschaut, Jahwe vom Himmel auf die Erde geblickt hat,
כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃
20 um das Seufzen des Gefangenen zu hören, die dem Tode Verfallenen loszumachen,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃
21 daß man in Zion den Namen Jahwes verkünde und seinen Ruhm in Jerusalem,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃
22 wenn sich die Völker allzumal versammeln und die Königreiche, um Jahwe zu dienen.
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃
23 Er hat auf dem Wege meine Kraft gebeugt, meine Lebenstage verkürzt.
ענה בדרך כחו קצר ימי׃
24 Ich spreche: Mein Gott, nimm mich nicht hinweg in der Hälfte meiner Tage, du, dessen Jahre durch alle Geschlechter währen.
אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃
25 Du hast vor Zeiten die Erde gegründet, und der Himmel ist deiner Hände Werk.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
26 Sie werden vergehen, du aber bleibst: Sie werden insgesamt wie ein Gewand zerfallen; wie ein Kleid wirst du sie wechseln, und sie werden dahinfahren.
המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃
27 Du aber bist derselbe, und deine Jahre nehmen kein Ende.
ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃
28 Die Kinder deiner Knechte werden sicher wohnen, und ihre Nachkommen beständig vor dir bleiben.
בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

< Psalm 102 >