Sprueche 7
1 Mein Sohn, behalte meine Reden und verwahre meine Gebote bei dir.
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ |
2 Behalte meine Gebote, so wirst du leben, und meine Weisung wie deinen Augapfel.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ |
3 Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens.
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ |
4 Sprich zur Weisheit: Meine Schwester bist du! und nenne Einsicht “Vertraute”,
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ |
5 daß du vor dem fremden Weibe bewahrt werdest, vor der Auswärtigen, die einschmeichelnd redet.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ |
6 Durch das Fenster nämlich meines Hauses, durch mein Gitter schaute ich aus.
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ |
7 Da sah ich unter den unerfahrenen, bemerkte unter den jungen Leuten einen unsinnigen Jüngling.
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ |
8 Der ging auf der Gasse, nahe einer Ecke, und schritt in der Richtung nach ihrem Hause einher.
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ |
9 In der Dämmerung am Abende des Tags, in schwarzer Nacht und Dunkelheit.
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ |
10 Da auf einmal tritt ihm ein Weib entgegen im Huren-Anzug und mit heimtückischem Sinne -
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ |
11 leidenschaftlich ist sie und unbändig; ihre Füße können nicht im Hause bleiben.
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ |
12 Bald ist sie auf der Straße, bald auf den Plätzen und lauert neben jeder Ecke -
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ |
13 nun hat sie ihn gefaßt und geküßt; mit frecher Miene sprach sie zu ihm:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ |
14 Heilsopfer lagen mir ob; heute habe ich meine Gelübde bezahlt.
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ |
15 Darum bin ich herausgegangen, dir entgegen, um nach dir zu suchen, und habe dich nun gefunden.
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ |
16 Mit Decken habe ich mein Bette bedeckt, mit buntgestreiften Teppichen von ägyptischem Garn.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ |
17 Ich habe mein Lager besprengt mit Balsam, Aloë und Zimmet.
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ |
18 Komm, wir wollen uns in Liebe berauschen bis zum Morgen, wollen schwelgen in Liebeslust.
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ |
19 Denn der Mann ist nicht daheim; er hat eine Reise in die Ferne angetreten.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ |
20 Den Geldbeutel hat er mit sich genommen; erst am Vollmondstage kehrt er wieder heim!
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ |
21 Durch ihr eifriges Zureden verführte sie ihn, riß ihn fort durch ihre glatten Lippen.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ |
22 Er folgt ihr plötzlich nach wie ein Stier, der zur Schlachtbank geführt wird, und wie ein Hirsch, der ins Netz rennt,
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ |
23 bis ihm der Pfeil die Leber spaltet; wie ein Vogel zur Schlinge eilt und weiß nicht, daß es sein Leben gilt.
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ |
24 Nun denn, ihr Söhne, gehorcht mir und merkt auf die Reden meines Mundes.
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ |
25 Laß dein Herz nicht abbiegen zu ihren Wegen, verirre dich nicht auf ihre Steige.
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ |
26 Denn viel sind der Erschlagenen, die sie gefällt hat, und zahlreich sind, die sie alle gemordet hat.
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ |
