Sprueche 19
1 Besser ein Armer, der in seiner Unsträflichkeit wandelt, als wer verkehrte Lippen hat und dabei ein Thor ist.
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ |
2 Schon im Mangel an einsichtigem Sinne liegt nichts Gutes; wer aber hastig vorgeht, der tritt fehl.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ |
3 Des Menschen eigene Narrheit zerstört seinen Weg, aber wider Jahwe tobt sein Herz.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ |
4 Der Reichtum schafft immer mehr Freunde; wer aber gering ist, von dem trennt sich sein Freund.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ |
5 Ein falscher Zeuge bleibt nicht straflos, und wer Lügen vorbringt, entrinnt nicht.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ |
6 Viele buhlen um des Vornehmen Gunst, und wer Geschenke giebt, hat jedermann zum Freunde.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ |
7 Den Armen hassen alle seine Brüder; wie viel mehr halten sich seine Freunde von ihm fern.
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ |
8 Wer Verstand erwirbt, liebt sein Leben; wer Vernunft bewahrt, wird Glück finden.
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ |
9 Ein falscher Zeuge bleibt nicht straflos, und wer Lügen vorbringt, kommt um.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ |
10 Einem Thoren ziemt nicht Wohlleben, geschweige denn einem Sklaven, über Fürsten zu herrschen.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ |
11 Des Menschen Klugheit macht ihn langmütig, und es ist ein Ruhm für ihn, daß er Vergehung übersieht.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ |
12 Wie eines Jungleuen Brüllen ist der Groll des Königs, aber wie Tau auf Pflanzen sein Wohlwollen.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ |
13 Ein rechtes Unglück für seinen Vater ist ein thörichter Sohn, und eine stets rinnende Dachtraufe ist des Weibes Gekeif.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ |
14 Haus und Habe erbt man von den Vätern, aber von Jahwe kommt ein verständiges Weib.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ |
15 Faulheit versenkt in tiefen Schlaf, und ein Lässiger wird Hunger leiden.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ |
16 Wer das Gebot bewahrt, der bewahrt sein Leben, wer aber seiner Wege nicht achtet, wird sterben.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ |
17 Wer sich des Geringen erbarmt, der leiht Jahwe, und seine Gutthat wird er ihm vergelten.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ |
18 Züchtige deinen Sohn, denn noch ist Hoffnung vorhanden; aber bis dahin, daß du ihn tötest, versteige dich nicht in deinem Sinn.
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ |
19 Wer jähzornig ist, muß Buße zahlen; denn wenn du retten willst, wirst du's nur noch schlimmer machen.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ |
20 Höre auf Rat und nimm Zucht an, auf dass du in Zukunft weise seist.
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ |
21 Viele Anschläge sind in eines Mannes Herzen, aber Jahwes Ratschluß, der wird bestehn!
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ |
22 Ein Mensch hat Lust an seiner Wohlthat, und besser ist ein Armer als ein Lügenhafter.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ |
23 Die Furcht Jahwes gereicht zum Leben; so kann man gesättigt übernachten, wird von keinem Unglück heimgesucht.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ |
24 Steckt der Faule seine Hand in die Schüssel, mag er sie nicht einmal zum Munde zurückbringen.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ |
25 Schlägst du den Spötter, so wird der Einfältige gescheid, und weist man einen Verständigen zurecht, so wird er Einsicht begreifen.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ |
26 Wer den Vater mißhandelt, die Mutter verjagt, ist ein Sohn, der Schimpf und Schande bereitet.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ |
27 Laß ab, mein Sohn, auf Zurechtweisung zu hören, um dann doch abzuirren von vernünftigen Lehren.
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ |
28 Ein nichtsnutziger Zeuge spottet des Rechts, und der Gottlosen Mund verschlingt gierig das Arge.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ |
29 Für die Spötter stehen Strafgerichte bereit und Schläge für den Rücken der Thoren.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ |
