4 Mose 25
1 Während nun Israel in Sittim verweilte, hob das Volk an, mit den Moabiterinnen zu buhlen.
| וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ |
2 Diese luden das Volk zu den Opfermahlen ihrer Götter; da aß das Volk und warf sich vor ihren Göttern nieder.
| ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ |
3 Und Israel hängte sich an den Baal Peor; da wurde Jahwe zornig über Israel.
| ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ |
4 Und Jahwe sprach zu Mose: Versammle alle Häupter des Volks und setze die Schuldigen Jahwe im Angesichte der Sonne aus, damit der heftige Zorn Jahwes von Israel ablasse!
| ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ |
5 Da gebot Mose den Befehlshabern des Volks: Ein jeglicher töte die seiner Leute, die sich an den Baal Peor gehängt haben!
| ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ |
6 Es kam aber einer von den Israeliten herein und brachte eine Midianitin her zu seinen Volksgenossen, vor den Augen Moses und der ganzen Gemeinde der Israeliten, während sie vor der Thüre des Offenbarungszeltes jammerten.
| והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ |
7 Als das Pinehas, der Sohn Eleasars, des Sohnes Aarons, des Priesters, gewahrte, da trat er aus der Gemeinde hervor und ergriff einen Speer.
| וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ |
8 Sodann ging er dem israelitischen Manne nach in das innere Gemach und durchstach beide, den israelitischen Mann und das Weib, durch ihren Bauch. Da ward der Plage unter den Israeliten Einhalt gethan.
| ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ |
9 Es belief sich aber die Zahl derer, die durch die Plage umgekommen waren, auf 24000.
| ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ |
10 Und Jahwe redete mit Mose also:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
11 Pinehas, der Sohn Eleasars, des Sohnes Aarons, des Priesters, hat gemacht, daß mein Grimm von den Israeliten abließ, indem er den Eifer unter ihnen bewies, den ich zu beweisen pflege, und so habe ich die Israeliten nicht aufgerieben durch mein Eifern.
| פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ |
12 Darum verkündige: Ich sichere ihm zu, daß ihm Heil von mir widerfahren soll.
| לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ |
13 Und zwar soll ihm, sowie seinen Nachkommen, für alle Zeiten Priesterrecht zugesichert sein, zum Lohne dafür, daß er für seinen Gott geeifert und den Israeliten Sühne geschafft hat!
| והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ |
14 Der getötete Israelit aber, der samt der Midianitin getötet ward, hieß Simri, der Sohn Salus, des Vorstehers eines Geschlechts der Simeoniten.
| ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ |
15 Und das getötete midianitische Weib hieß Kosbi, die Tochter Surs; der war das Haupt einer Sippe, eines Geschlechts, unter den Midianitern.
| ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ |
16 Und Jahwe redete mit Mose also:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
17 Befehdet die Midianiter und bringt ihnen eine Niederlage bei.
| צרור את המדינים והכיתם אותם׃ |
18 Denn sie haben euch befehdet durch ihre Ränke, die sie gegen euch verübt haben in betreff des Peor und in betreff ihrer Landsmännin Kosbi, der Tochter des midianitischen Fürsten, die am Tage der wegen des Peor verhängten Plage getötet ward.
| כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ |
