Nehemia 10
1 Und auf den versiegelten Urkunden standen: Nehemia, der Statthalter, der Sohn Hakaljas, und Zedekia,
| ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה׃ |
2 Seraja, Asarja, Jeremia,
| שריה עזריה ירמיה׃ |
3 Pashur, Amarja, Malchia,
| פשחור אמריה מלכיה׃ |
4 Hattus, Sebanja, Malluch,
| חטוש שבניה מלוך׃ |
5 Harim, Meremoth, Obadja,
| חרם מרמות עבדיה׃ |
6 Daniel, Ginnethon, Baruch,
| דניאל גנתון ברוך׃ |
7 Mesullam, Abia, Mijamin,
| משלם אביה מימן׃ |
8 Maasja, Bilgai, Semaja - das sind die Priester.
| מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃ |
9 Und die Leviten: Jesua, der Sohn Asanjas, Binnui, von den Nachkommen Henadads, Kadmïel
| והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃ |
10 und ihre Brüder: Sebanja, Hodia, Kelita, Pelaja, Hanan,
| ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃ |
11 Micha, Rehob, Hasabja,
| מיכא רחוב חשביה׃ |
12 Sakkur, Serebja, Sebanja,
| זכור שרביה שבניה׃ |
13 Hodia, Bani, Beninu.
| הודיה בני בנינו׃ |
14 Die Häupter des Volks: Pareos, Pahath-Moab, Elam, Sattu, Bani,
| ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃ |
15 Bunni, Asgad, Bebai,
| בני עזגד בבי׃ |
16 Adonia, Bigvai, Adin,
| אדניה בגוי עדין׃ |
17 Ater, Hiskia, Asur,
| אטר חזקיה עזור׃ |
18 Hodia, Hasum, Bezai,
| הודיה חשם בצי׃ |
19 Hariph, Anathoth, Nobai,
| חריף ענתות נובי׃ |
20 Magpias, Mesullam, Hesir,
| מגפיעש משלם חזיר׃ |
21 Mesesabeel, Zadok, Jaddua,
| משיזבאל צדוק ידוע׃ |
22 Pelatja, Hanan, Anaja,
| פלטיה חנן עניה׃ |
23 Hosea, Hananja, Hassub,
| הושע חנניה חשוב׃ |
24 Hallohes, Pilha, Sobek,
| הלוחש פלחא שובק׃ |
25 Rehum, Hasabna, Maaseja,
| רחום חשבנה מעשיה׃ |
26 Ahia, Hanan, Anan,
| ואחיה חנן ענן׃ |
27 Malluch, Harim und Baana.
| מלוך חרם בענה׃ |
28 Und das übrige Volk - die Priester, die Leviten, die Thorhüter, die Sänger, die Tempeldiener und alle, die sich von den heidnischen Bewohnern des Landes abgesondert und dem Gesetze Gottes unterworfen hatten -, ihre Weiber, Söhne und Töchter, alle, die alt genug waren, es zu verstehen,
| ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃ |
29 schlossen sich ihren Brüdern, den Vornehmen, an und nahmen Eid und Schwur auf sich, daß sie nach dem Gesetze Gottes, das durch Mose, den Knecht Gottes, übermittelt ist, wandeln und alle Gebote, Ordnungen und Satzungen Jahwes, unseres Herrn, beobachten und halten wollten,
| מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃ |
30 nämlich, daß wir weder unsere Töchter den heidnischen Bewohnern des Landes zu Weibern geben, noch ihre Töchter an unsere Söhne verheiraten wollten;
| ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו׃ |
31 ferner, daß wir, wenn die Bewohner des Landes am Sabbat Marktwaren und allerlei Getreide zum Verkauf herbeibrächten, es ihnen am Sabbat oder an einem anderen heiligen Tage nicht abnehmen wollten. Und im siebenten Jahre wollen wir das Land brach liegen lassen und auf jegliches Handdarlehen verzichten.
| ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃ |
32 Weiter stellten wir als gesetzliche Verpflichtung für uns fest, daß wir uns jährlich den dritten Teil eines Sekels für den Dienst am Tempel unseres Gottes auferlegen wollten,
| והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃ |
33 nämlich für die reihenweise aufgelegten Brote, das regelmäßige Speisopfer und das regelmäßige Brandopfer, die Opfer an den Sabbaten und den Neumondstagen, für die Festopfer, die Dankopfer und die Sündopfer, um Israel Sühne zu schaffen, und für den ganzen Dienst am Tempel unseres Gottes.
| ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃ |
34 Und wir, die Priester, die Leviten und das Volk, warfen das Los wegen der Holzlieferungen, daß wir es jahraus jahrein familienweise zur festgesetzten Zeit für den Tempel unseres Gottes liefern wollten, damit es auf dem Altare Jahwes, unseres Gottes, verbrenne, wie es im Gesetze vorgeschrieben ist.
| והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃ |
35 Und weiter verpflichteten wir uns, die Erstlinge unseres Ackerlands und die Erstlinge aller Früchte von jeder Art von Bäumen jahraus jahrein an den Tempel Jahwes abzuliefern
| ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה׃ |
36 und ebenso unsere erstgeborenen Söhne und die Erstgeborenen unseres Viehs nach der Vorschrift im Gesetze, sowie die Erstgeborenen unserer Rinder und unserer Schafe an den Tempel unseres Gottes, an die Priester, die im Hause unseres Gottes Dienst thun, abzuliefern.
| ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃ |
37 Auch das Erste von unserer Grütze und unseren Hebeopfern und den Früchten sämtlicher Bäume, dem Most und dem Öl wollen wir an die Priester in die Zellen des Tempels unseres Gottes einliefern und den Zehnten von unserem Ackerland an die Leviten; denn sie, die Leviten, sammeln in allen unseren Ackerbaustädten den Zehnten ein.
| ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃ |
38 Und der aaronitische Priester soll bei den Leviten zugegen sein, wenn die Leviten den Zehnten einsammeln, und die Leviten sollen den Zehnten vom Zehnten zum Tempel unseres Gottes, in die Zellen des Schatzhauses bringen.
| והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר׃ |
39 Denn in diese Zellen haben die Israeliten und die Leviten die Hebe vom Getreide, dem Moste und dem Öl abzuliefern, da sich dort die Gefäße des Heiligtums und die dienstthuenden Priester und die Thorhüter und die Sänger befinden. So wollen wir den Tempel unseres Gottes nicht im Stiche lassen.
| כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃ |
