Job 16
1 Hiob antwortete und sprach:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Dergleichen habe ich vieles gehört, leidige Tröster seid ihr insgesamt.
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ |
3 Sind die windigen Reden nun zu Ende? oder was reizt dich zum Erwidern?
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ |
4 Auch ich könnte sprechen wie ihr, wäre euch nur zu Mute, wie mir zu Mute ist, könnte Reden wider euch zusammendrechseln und den Kopf über euch schütteln,
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ |
5 euch stärken mit meinem Mund, und meiner Lippen Beileid sollte lindern!
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ |
6 Mag ich reden - mein Schmerz wird nicht gelindert, und unterlasse ich's - was wird dann von mir weichen?
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ |
7 Hat er doch nunmehr meine Kraft erschöpft - verödet hast du meinen ganzen Kreis,
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ |
8 hast mich gepackt, das muß als Zeugnis gelten! Mein eignes Siechtum tritt wider mich auf, ins Angesicht hinein verklagt es mich.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ |
9 Sein Grimm zerfleischt und befehdet mich, er fletscht gegen mich seine Zähne; als mein Widersacher wetzt er seine Augen wider mich.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ |
10 Man reißt gegen mich das Maul auf, schlägt mich schmählich auf die Wangen; insgesamt rotten sie sich gegen mich zusammen.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ |
11 Gott giebt mich Frevlern preis und in der Gottlosen Hände stürzt er mich.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ |
12 Ich lebte ruhig, da zerschmetterte er mich, packte mich beim Genick und schüttelte mich und stellte mich als Zielscheibe für sich auf.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ |
13 Es umschwirren mich seine Pfeile; erbarmungslos spaltet er meine Nieren, gießt auf die Erde meine Galle.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ |
14 Bresche auf Bresche legt er in mich, stürmt gegen mich an wie ein Kriegsheld.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ |
15 Härenes Gewand habe ich um meine Haut genäht, habe in den Staub mein Horn gebohrt.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ |
16 Mein Antlitz ist hochgerötet vom Weinen, und tiefes Dunkel ruht auf meinen Wimpern,
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ |
17 obwohl kein Frevel an meinen Händen, und mein Gebet lauter ist.
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ |
18 O Erde, bedecke nicht mein Blut! Mein Wehruf finde keine Ruhestatt!
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ |
19 Schon jetzt ist im Himmel mein Zeuge, und mein Bürge in der Höhe.
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ |
20 Meine Freunde spotten mein - zu Gott blickt thränend mein Auge empor,
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ |
21 daß er dem Manne Recht schaffe gegen Gott und zwischen dem Menschen und seinem Freund entscheide.
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ |
22 Denn nur noch wenige Jahre werden kommen, und den Pfad ohne Rückkehr muß ich wandeln.
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ |
