Esra 10
1 Als nun Esra so betete und weinend vor dem Tempel Gottes hingestreckt sein Bekenntnis ablegte, hatte sich eine sehr große Schar von Israeliten um ihn versammelt, Männer und Weiber und Kinder; denn auch das Volk war in heftiges Weinen ausgebrochen.
| וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה |
2 Da hob Sechanja, der Sohn Jehïels, von den Nachkommen Elams, an und sprach zu Esra: Wir haben uns vergangen gegen unseren Gott, daß wir fremde Weiber von den Bewohnern des Landes heimgeführt haben; doch ist dieserhalb jetzt noch Hoffnung für Israel!
| ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת |
3 So laßt uns jetzt unserem Gotte feierlich geloben, alle solche Weiber und was von ihnen geboren ist, kraft der Entschließung meines Herrn und derer, die vor dem Gesetz unseres Gottes Ehrfurcht haben, fortzuschaffen, und nach dem Gesetze soll verfahren werden.
| ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה |
4 Stehe auf, denn dir liegt die Sache ob, und wir werden dir beistehen; ermanne dich und handle!
| קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה |
5 Da erhob sich Esra und ließ die Obersten der Priester und der Leviten und von ganz Israel schwören, demgemäß zu handeln, und sie schwuren.
| ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו |
6 Da verließ Esra den Platz vor dem Tempel Gottes und begab sich in die Zelle Johanans, des Sohnes Eljasibs. Dort übernachtete er, ohne Speise zu genießen oder Wasser zu trinken; denn er war in Bekümmernis über die Versündigung der Weggeführten.
| ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה |
7 Hierauf ließ man in Juda und Jerusalem an alle aus der Gefangenschaft Zurückgekehrten Befehl ergehen, sich nach Jerusalem zu versammeln.
| ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם |
8 Und wer irgend am dritten Tage nicht erscheinen würde, wie es der Beschluß der Obersten und der Vornehmen forderte, dessen gesamte Habe sollte dem Banne verfallen, und er selbst aus der Gemeinde der Weggeführten ausgeschlossen werden.
| וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה |
9 Da versammelten sich alle Männer von Juda und Benjamin am dritten Tage nach Jerusalem, und zwar war es der neunte Monat, am zwanzigsten Tage des Monats. Und das ganze Volk saß auf dem freien Platze vor dem Tempel Gottes, zitternd um der Angelegenheit willen und infolge der Regengüsse.
| ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים |
10 Da erhob sich Esra, der Priester, und sprach zu ihnen: Ihr habt euch vergangen und habt fremde Weiber heimgeführt, um die Schuld Israels noch zu vermehren.
| ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל |
11 So legt nun vor Jahwe, dem Gott eurer Väter, das Bekenntnis eurer Sünde ab und thut seinen Willen, indem ihr euch von den Bewohnern des Landes und den fremden Weibern absondert.
| ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות |
12 Da antwortete die ganze Gemeinde und sprach mit lauter Stimme: So, wie du gesagt hast, liegt uns ob zu thun.
| ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות |
13 Jedoch das Volk ist zahlreich, und es ist die Regenzeit, so daß wir nicht im Freien bleiben können; auch ist das Geschäft nicht an einem oder in zwei Tagen zu erledigen, weil wir uns in dieser Angelegenheit vielfältig verschuldet haben.
| אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה |
14 So mögen denn unsere Obersten für die ganze Gemeinde tagen; und alle die in unseren Städten, die fremde Weiber heimgeführt haben, sollen je zur anberaumten Zeit kommen, und mit ihnen die Vornehmen und Richter der einzelnen Städte, um endlich die Zornesglut unseres Gottes bezüglich dieser Angelegenheit von uns abzuwenden.
| יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה |
15 Nur Jonathan, der Sohn Asahels, und Jahseja, der Sohn Thikwas, traten hiergegen auf; und Mesullam und der Levit Sabthai unterstützten sie.
| אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם |
16 Da thaten die aus der Gefangenschaft Zurückgekehrten also. Und Esra, der Priester, wählte sich Männer aus, die Familienhäupter der einzelnen Familien, und zwar alle mit Namen; und sie hielten eine Sitzung am ersten Tage des zehnten Monats, um die Angelegenheit zu untersuchen.
| ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר |
17 Und sie erledigten allerwärts die Sache der Männer, die fremde Weiber heimgeführt hatten, bis zum ersten Tage des ersten Monats.
| ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון |
18 Es fanden sich aber von den Nachkommen der Priester folgende, die fremde Weiber heimgeführt hatten: Von den Nachkommen Jesuas, des Sohnes Jozadaks, und seinen Brüdern: Maaseja, Eliëser, Jarib und Gedalja;
| וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה |
19 die gaben ihre Hand darauf, daß sie ihre Weiber fortschaffen und einen Widder als Buße für ihre Schuld entrichten wollten.
| ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם |
20 Von den Nachkommen Immers: Hanani und Sebadja.
| ומבני אמר חנני וזבדיה |
21 Von den Nachkommen Harims: Maaseja, Elia, Semaja, Jehïel und Usia.
| ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה |
22 Von den Nachkommen Pashurs: Eljoënai, Maaseja, Ismaël, Nethaneel, Josabad und Eleasa.
| ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה |
23 Und von den Leviten: Josabad, Simeï und Kelaja - das ist Kelita -, Pethahja, Juda und Eliëser.
| ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר |
24 Von den Sängern: Eljasib. Von den Thorhütern: Sallum, Telem und Uri.
| ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי |
25 Von den gemeinen Israeliten: Von den Nachkommen Pareos': Ramja, Jisia, Malchia, Mijamin, Eleasar, Malchia und Benaja.
| ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה |
26 Von den Nachkommen Elams: Mattanja, Sacharja, Jehïel, Abdi, Jeremoth und Elia.
| ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה |
27 Von den Nachkommen Sattus: Eljoënai, Eljasib, Mattanja, Jeremoth, Sabad und Asisa.
| ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא |
28 Von den Nachkommen Bebais: Johanan, Hananja, Sabbai, Athlai.
| ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי |
29 Von den Nachkommen Banis: Mesullam, Malluch und Adaja, Jasub, Seal, Jeramoth.
| ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות) |
30 Von den Nachkommen Pahath-Moabs: Adna, Kelal, Benaja, Maaseja, Mattanja, Bezaleel, Binnui und Manasse.
| ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה |
31 Und die Nachkommen Harims: Eliëser, Jisia, Malchia, Semaja, Simeon,
| ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון |
32 Benjamin, Malluch, Semarja.
| בנימן מלוך שמריה |
33 Von den Nachkommen Hasums: Mathnai, Mathatha, Sabad, Eliphelet, Jeremai, Manasse, Simeï.
| מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי |
34 Von den Nachkommen Banis: Maadai, Amram, Uël,
| מבני בני מעדי עמרם ואואל |
35 Benaja, Bedja, Keluhi,
| בניה בדיה כלוהי (כלוהו) |
36 Banja, Meremoth, Eljasib,
| וניה מרמות אלישיב |
37 Mattanja, Mathnai, Jaasai,
| מתניה מתני ויעשו (ויעשי) |
38 Bani, Binnui, Simeï,
| ובני ובנוי שמעי |
39 Selemja, Nathan, Adaja,
| ושלמיה ונתן ועדיה |
40 Machnadbai, Sasai, Sarai,
| מכנדבי ששי שרי |
41 Asareel, Selemja, Semarja,
| עזראל ושלמיהו שמריה |
42 Sallum, Amarja, Joseph.
| שלום אמריה יוסף |
43 Von den Nachkommen Nebos: Jeïel, Mattithja, Sabad, Sebina, Jaddai, Joël, Benaja.
| מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה |
44 Alle diese hatten fremde Weiber genommen; und sie entließen sie samt den Kindern.
| כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים |
