2 Samuel 22
1 David richtete an Jahwe die Worte dieses Lieds zu der Zeit, als Jahwe ihn aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls errettet hatte.
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ |
2 Er sprach: Jahwe ist mein Fels in meiner Drangsal und der mir Rettung schafft.
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ |
3 Mein Gott ist mein Hort, bei dem ich Zuflucht suche, mein Schild und mein Heilshorn, meine Burg und meine Zuflucht, mein Befreier, der du von Gewaltthat mich befreist.
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ |
4 Den Preiswürdigen rufe ich, Jahwe, so werde ich von meinen Feinden befreit.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ |
5 Denn umringt hatten mich Wasserwogen, tückische Bäche schreckten mich;
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ |
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) |
7 Da mir angst ward, rief ich Jahwe an und zu meinem Gotte schrie ich: Er erhörte aus seinem Palaste meine Stimme und mein Geschrei drang zu seinen Ohren.
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ |
8 Er blickte her - da wankte die Erde; des Himmels Grundfesten erbebten und schwankten hin und her, weil er ergrimmt war.
| ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ |
9 Rauch stieg auf in seiner Nase, und Feuer fraß aus seinem Munde, glühende Kohlen brannten von ihm aus.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ |
10 Er neigte den Himmel und ließ sich herab, während Dunkel unter seinen Füßen war.
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ |
11 Er bestieg einen Kerub und flog dahin und schwebte einher auf den Fittigen des Windes.
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ |
12 Er umgab sich mit Finsternis als einer Hütte, mit Wasserdunkel, dichte Wolken.
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ |
13 Vom Glanze vor ihm brachen hervor Hagel und Feuerkohlen;
| מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ |
14 es donnerte vom Himmel Jahwe und der Höchste ließ seine Stimme erschallen.
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ |
15 Er schleuderte Pfeile und zerstreute sie, blitzte Blitze und scheuchte sie.
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ |
16 Da wurden sichtbar die Betten des Meeres, bloßgelegt die Grundfesten des Erdkreises vor dem Schelten Jahwes, vor dem Schnauben des Odems seiner Nase.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ |
17 Er langte herab aus der Höhe, ergriff mich, zog mich aus großen Wassern.
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ |
18 Er entriß mich meinem starken Feinde, meinen Hassern, weil sie mir zu mächtig waren.
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ |
19 Sie überfielen mich an meinem Unglückstage, aber Jahwe ward meine Stütze.
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ |
20 Er führte mich heraus in freien Raum, riß mich heraus, weil er Wohlgefallen an mir hatte.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ |
21 Jahwe erweist mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vergilt er mir.
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ |
22 Denn ich hielt inne die Wege Jahwes und frevelte nicht gegen meinen Gott.
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ |
23 Denn alle seine Rechte sind mir gegenwärtig, und seine Satzungen schob ich nicht beiseite.
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ |
24 Ich war redlich gegen ihn und hütete mich vor meiner Verschuldung:
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ |
25 Da vergalt mir Jahwe nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vor seinen Augen.
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ |
26 Gegen die Liebreichen zeigst du dich liebreich, gegen die Redlichen zeigst du dich redlich.
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ |
27 gegen den Lauteren zeigst du dich lauter und gegen den Verkehrten zeigst du dich verdreht.
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ |
28 Und du schaffst Hilfe gedrücktem Volke, aber die Augen aller Hoffärtigen erniedrigst du.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ |
29 Denn du bist mein Leuchte, Jahwe, und Jahwe erhellt meine Finsternis.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ |
30 Denn durch dich zerbreche ich Mauern, mit meinem Gotte springe ich über Wälle.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ |
31 Gottes Weg ist vollkommen! Das Wort Jahwes ist durchläutert: ein Schild ist er allen, die bei ihm Zuflucht suchen.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ |
32 Denn wer ist Gott außer Jahwe, und wer ein Hort außer unserem Gott?
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ |
33 Dem Gott, der mich mit Stärke gürtet und meinen Weg eben macht;
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ |
34 der meine Füße den Hindinnen gleich macht und mich auf Höhen stellt;
| משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ |
35 der meine Hände streiten lehrt, daß meine Arme den ehernen Bogen spannen.
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ |
36 Und du gabst mir den Schild deines Heils und deine Herablassung machte mich groß.
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ |
37 Du machtest weiten Raum für meinen Schritt, und meine Knöchel wanken nicht.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ |
38 Ich verfolgte meine Feinde und holte sie ein und kehrte nicht um, bis ich sie vernichtet;
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ |
39 ich vernichtete und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstanden und hinsanken unter meine Füße.
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ |
40 Du gürtetest mich mit Stärke zum Streit, beugtest meine Widersacher unter mich.
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ |
41 Du ließest mein Feinde vor mir fliehen; meine Hasser - die rottete ich aus!
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ |
42 Sie schrieen - aber da war kein Helfer, zu Jahwe - aber er antwortete ihnen nicht.
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ |
43 Und ich zermalmte sie wie Staub auf dem Boden, wie Gassenkot zertrat ich sie, goß ich sie aus.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ |
44 Du errettetest mich aus Völkerfehden, setzest mich zum Haupte der Heiden: Leute, die ich nicht kannte, wurden mir unterthan.
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ |
45 Aufs Hörensagen gehorchen sie mir, die Söhne der Fremde schmeicheln mir.
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ |
46 Die Söhne der Fremde schmachten dahin und zittern hervor aus ihren Schlössern.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ |
47 Es lebt Jahwe und gepriesen ist mein Hort, und hoch erhaben der Gott, der Fels meines Heils;
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ |
48 der Gott, der mir Rache gab und die Völker unter mich that,
| האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ |
49 der mich herausnahm aus meinen Feinden, und über meine Widersacher erhöhtest du mich. Vor dem Manne voll Gewaltthaten errettetest du mich.
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ |
50 Darum will ich dich preisen, Jahwe, unter den Heiden und deinem Namen singen,
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ |
51 der seinem Könige großes Heil verleiht und seinem Gesalbten Huld erweist, David und seinem Samen bis in Ewigkeit!
| מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ |
