Psalm 73
1 Ein Lied, von Asaph. - Gewiß! Das höchste Gut für Israel ist Gott, für die, die reinen Herzens sind.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 Ich wäre fast mit meinem Fuß gestrauchelt; fast hätte einen Fehltritt ich getan.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 Denn ich beneidete die Übermütigen und gaffte bei der Frevler Wohlergehen.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 Denn ihre Sklaven brauchen keine Fesseln, und kerngesund ist ihr Gesinde.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 Sie teilen nicht der Menschen Leid und werden nicht wie andere geplagt.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Drum ist ihr Halsgeschmeide Übermut; Gewalttat heißt das Kleid, das sie umhüllt.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Ihr Auge quillt aus Fett hervor; ausschweifend sind des Herzens Süchte.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 Sie reden boshaft, voller Hohn, und drohen mit Gewalt von oben her.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 Mit ihrem Munde tasten sie den Himmel an, und ihre Zunge herrscht durchs ganze Land-
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 "Fürwahr! Dahin hat er sein Volk gebracht, daß sie nicht Wasser zur Genüge fanden."
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 Sie sprechen: "Ach, wie weiß denn Gott? Gibt's denn ein Wissen bei dem Höchsten?"
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Ja, diese sind so frevelhaft und glücklich in der Welt, vermehren sie ihr Hab und Gut.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 So hielt ich denn vergeblich rein mein Herz und wusch in Unschuld meine Hände?
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 Den ganzen Tag bin ich geplagt, und meine Züchtigung ist jeden Morgen da.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 Nähm ich mir aber vor, also zu sprechen: "So geht es dem Geschlechte Deiner Kinder", so wär's von mir vermessen.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 Wenn ich's nachsinnend will verstehen, da wird's in meinen Augen erst ein Jammer,
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 bis ich in Gottes heilige Pläne dringe. Da erst begreife ich ihr Ziel:
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Du stellst sie auf gar schlüpferigen Boden, daß Du sie ins Verderben stürzest.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 Wie plötzlich gehen sie zugrunde! Wie schrecklich werden sie dahingerafft, vertilgt!
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 Wie beim Erwachen einen Traum der Wachende verachtet, so tust Du's, Herr, mit ihrem Schatten.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 Wenn voll von Bitternis das Herz mir wäre, und schnitte durch die Nieren mir der Schmerz,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 dann wäre ich ein Tier, ganz unverständig, ein unvernünftig Tier vor Dir.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 Doch immer bleibe ich Dir treu, wenn Du mich bei der Rechten fassest
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 und leitest mich nach Deinem Rat und nimmst zuletzt mich noch zu Besserm mit.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Wen habe ich im Himmel? Und wenn ich Dich besitze, brauche ich auf dieser Welt nichts mehr.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 Vergeht mein Fleisch, mein Herz, so bleibt doch meines Herzens Hort, mein Anteil Gott in Ewigkeit.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 Wer sich von Dir entfernt, kommt um. Jedweden tilgst Du, der Dir Treue kündigt.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 Für mich ist's Seligkeit, mich Gott zu nahen. Ich setze meine Hoffnung auf den Herrn, den Herrn, daß ich verkünden kann, was immer Du verheißen hast.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
