Psalm 68
1 Auf den Siegesspender, von David, ein Lied, ein Gesang. Erhebt sich Gott, dann stieben seine Feinde fort, und seine Hasser fliehn vor ihm.
| למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃ |
2 Wie Rauch verschwindet, wenn es stürmt, wie vor dem Feuer Wachs zerschmilzt, also vergehn vor Gottes Angesicht die Frevler.
| כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃ |
3 Die Frommen aber freuen sich, vor Gottes Angesicht frohlockend, in Freude, voller Fröhlichkeit.
| וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה׃ |
4 Lobsinget Gott! Singt seinem Namen! Die Bahn macht frei für den, der durch die Wüsten fährt! "Herr" ist sein Name,
| שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃ |
5 "der Waisen Vater und der Witwen Anwalt, Gott". Vor ihm in seiner heiligen Wohnung freuet euch!
| אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃ |
6 Gott bringt Einsame in die Heimat wieder, wenn er die Eingekerkerten in Freiheit setzt. Nur Widerspenstige verbleiben in dem dürren Land.
| אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃ |
7 Gott, als Du auszogst an der Spitze Deines Volkes und durch die Wüste schrittest, (Sela)
| אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה׃ |
8 erzitterte die Erde. Der Himmel selbst zerfloß vor Gott dort an dem Sinai vor Gott, dem Gott von Israel.
| ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃ |
9 Du mögest wieder Regen reichlich niederströmen lassen, Gott, um so Dein mattes Erbland zu erquicken, das am verschmachten!
| גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃ |
10 Und Deine Leute, die drin wohnen, mögst Du zur rechten Zeit durch Deine Güte, Gott, versorgen!
| חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃ |
11 Der Herr ließ wieder donnern, beschloß der Völkerscharen Heer.
| אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃ |
12 Die Könige der Völker floh'n in wilder Flucht, daß Schwächlinge selbst Beute teilten.
| מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃ |
13 Hinsanken sie auf Düngerstätten, in Kot versteckt, mit Schmach bedeckt, und ihre Reiterscharen in Morast vergraben.
| אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃ |
14 Als der Allmächtige die Könige zerstreute, da fielen sie in Schauern auf dem Salmon,
| בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון׃ |
15 auf diesem hohen Berge, diesem Basansberge. Ein kuppenreicher Berg ist dieser Basansberg.
| הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן׃ |
16 Warum, ihr kuppenreichen Berge, seid ihr neidisch? Den einen Berg hat Gott zu seinem Sitze sich gewünscht; ja, ihn bewohnt der Herr auf ewig.
| למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח׃ |
17 Der Reiter Gottes sind's Zehntausende, gar viele Tausende. Bei ihnen ist der Herr, wie einst auf Sinai, so jetzt im Heiligtum. -
| רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃ |
18 Du zogst zur Höhe, nahmst Gefangene gefangen, empfingest Menschen als Geschenk, die sich gesträubt, an Gott, den Herrn, zu glauben. -
| עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃ |
19 Gepriesen sei der Herr, der täglich für uns sorgt, Gott unsere Hilfe! (Sela)
| ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃ |
20 Des Heiles Gott ist Gott für uns. Der Herr, der Herr, hat manchen Ausweg aus dem Tode.
| האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃ |
21 Ja, seiner Feinde Haupt hat Gott zerschmettert, den Haarbuschhelm des Mannes, der in seinen Sünden wandelt.
| אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃ |
22 Verkündet hat der Herr: "Die Ausgeschämten hole ich. Ich hole her die aufgeblasenen Schurken,
| אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים׃ |
23 daß blutig kann dein Fuß zertreten, die dich lästerten, in einem Augenblicke die verhaßten Hunde."
| למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃ |
24 Da sah man Deinen Zug, o Gott, den meines Gottes, meines Königs, in dem Heiligtum.
| ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש׃ |
25 Vorn an der Spitze zogen Sänger, hinten Saitenspieler her und in der Mitte paukenschlagende Jungfrauen.
| קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׃ |
26 Israel lobte seinen Gott in Chören und mit Musik den Herrn.
| במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃ |
27 Den Takt gab Benjamin, der jüngste. Die Fürsten Judas, Zabulons und Naphtalis, sie klatschten in die Hände. -
| שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי׃ |
28 Entbiete wiederum, Gott, Deine Macht, von Deinem Tempel aus, die Macht, mit der Du bisher, Gott, für uns gewirkt,
| צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃ |
29 daß Könige Dir Gaben für Jerusalem darbringen!
| מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי׃ |
30 Bedroh die Lanzenschar, das Rossevolk, das unter Völkern meist verpflanzte, das zu den Silbergängen sich hinunterläßt! Zerstreu die Völker, die an Kriegen Freude haben!
| גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃ |
31 Gesandte sollen aus Ägypten kommen; zu Gott soll seine Hände Äthiopien ausstrecken!
| יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃ |
32 Dann singt, ihr Erdenreiche, Gottes Lob! Lobsingt dem Herrn, (Sela)
| ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה׃ |
33 der durch der Himmel Himmel, den uralten, fährt, der seine Stimme wieder tönen läßt, gar eine mächtige Stimme!
| לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז׃ |
34 Die Ehre gebet Gott, ihm, dessen Hoheit wartet über Israel, und in den Wolken zeigt sich furchtbar seine Macht.
| תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים׃ |
35 Von alters ist Gott hocherhaben. Wer gleicht dem Gotte Israels, der Macht verleiht und Kraft dem Volk, das würdig ist des Gottessegens?
| נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים׃ |
