Psalm 39
1 Auf den Siegesspender, für Zurückgezogene ein Lied, von David. Ich denke: Ich hab acht auf meinen Wandel, daß ich nicht sündige mit meiner Zunge. Ich will mit einem Zaume meinen Mund verwahren vor frevler Rede, die sich mir aufdrängt.
| למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ |
2 Ich habe still geschwiegen, nichts von Besserung gesagt. Verbissen wird mein Schmerz.
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ |
3 Geglüht hat mir das Herz im Busen, und hab ich dran gedacht, so lobte eine Flamme auf. Ich lasse meine Zunge reden:
| חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ |
4 "Herr! Künde mir mein Ziel, wie ist's mit meiner Tage Maß! Ich wüßte gern, woran es bei mir fehlt!
| הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ |
5 Du machst ja spannenlang nur meine Tage, und meine Lebensdauer ist wie nichts vor Dir. Nur für das Nichts ist jeder Mensch geschaffen. (Sela)
| הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ |
6 Mit Schattenbildern geht der Mensch umher. Sie machen Lärm um eitlen Tand. Man scharrt zusammen und weiß nicht, wer es bekommt.
| אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ |
7 Doch ich, was hoffe ich nur, Herr? Mein Hoffen geht auf Dich.
| ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ |
8 Erlöse mich von allen meinen Sünden! Setz mich dem Spott der Toren nimmer aus!"
| מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ |
9 Ich schweige, tu den Mund nicht auf; denn Du hast es getan.
| נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ |
10 Nimm Deine Plage fort von mir! Vom Schlage Deiner Hand vergehe ich.
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ |
11 Wenn Du zur Buße für die Sünden mit Strafen jemand züchtigest, beschädigst Du sein Teuerstes, als wär's ein leeres Vogelnest. Ach, jeder Mensch ist nur ein Hauch. (Sela)
| בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ |
12 Erhöre mein Gebet, Herr, meinen Hilferuf! Auf meine Tränen merke! Nimmer schweige! Ein Gast bin ich bei Dir, ein Beisaß so, wie meine Väter all.
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ |
13 Sei freundlich doch zu mir, daß ich noch einmal lächle, bevor ich scheide und hier nimmer weile!
| השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ |
