Psalm 139
1 Auf den Siegesspender; von David, ein Lied. - Herr, Du erforschest und erkennest mich.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Du weißt es, ob ich sitze oder stehe, durchschaust, was ich für ferne Zukunft plane.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 Du spürest meinen Pfad, mein Lager aus; Dir sind vertraut all meine Wege.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 Dafür fehlt meiner Sprache selbst ein Wort. Doch Herr! Du weißt dies alles selber.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Von hinten und von vorne hältst Du mich umschlossen und hast mich ganz in Deiner Hand. -
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 O wunderbares, mir zu hohes Wissen! Ich kann es nimmer fassen.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Wohin soll ich vor Deinem Geiste gehen, wohin vor Deinem Antlitz fliehen?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 Erwähle ich des Morgens Säume, und ging ich an das fernste Meer,
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 auch dort ergriffe Deine Hand mich und Deine Rechte faßte mich.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 Und spräche ich: "Die Finsternis verhüllt mich sicher; das Licht wird um mich her zur Nacht",
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 so wäre Dir die Finsternis selbst nicht zu finster. Dir leuchtet Nacht wie Tag und Finsternis wie Licht. -
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 Du schufest meine Nieren und formtest mich im Mutterschoße.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 Ich danke Dir, daß ich so wunderbar bin ausgezeichnet. Ganz wunderbar sind Deine Werke, und meine Seele fühlt es gut.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 Mein ganzes Sein ist Dir nicht unbekannt, obgleich ich im Verborgenen geschaffen ward, gewirkt in Erdentiefen.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Gesehen haben Deine Augen meine umgeformten Glieder. Sie wurden alle in Dein Buch geschrieben, die Tage auch, wo sie sich formten, bevor noch eines davon war.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 Wie wertvoll sind mir, Gott, doch Deine Pläne! Wie unschätzbar die wichtigsten von ihnen!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 Ich zählte eher noch des Meeres Sand als sie. Und wollte ich ihr Ende gar bestimmen, dann müßte meine Dauer Deiner gleichen. -
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 Daß Du die Frevler niederstrecken wolltest, Gott! Ja, fort von mir, ihr Blutmenschen,
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 die Dir in Tücke widerstreben und hinterlistig Deine Städte zu gewinnen trachten!
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Soll ich nicht hassen, die Dich hassen, Herr, vor Deinen Gegnern keinen Abscheu haben?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 Ich hasse sie mit unbegrenztem Hasse; sie gelten mir als Feinde.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Gott! Du erforsche mich! Mein Herz durchschau! Mit scharfem Blick prüf meinen Sinn!
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 Sieh zu, ob ich der Kränkung Pfad betreten! Zurück zum alten Weg mit mir!
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
