< Jona 2 >

1 Und Jonas betete zu seinem Gott und Herrn, nachdem er wieder außerhalb des Fischleibs war.
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה
2 Er sprach: "Ich hab zum Herrn in meiner Not gerufen; da hat er mich erhört. Ich schrie um Hilfe aus dem Schoß der Unterwelt, und Du vernahmst mein Rufen. (Sheol h7585)
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol h7585)
3 Du warfst mich in die Tiefe, in des Meeres Mitte. Und mich umgab die Strömung. All Deine Wogen, Deine Wellen gingen über mich.
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו
4 Da hatte ich gesprochen: Verstoßen bin ich jetzt aus Deinen Augen. Ach, könnte ich doch wieder Deinen heiligen Tempel schauen!
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך
5 Die Wasser gingen mir bis an die Kehle. Der Abgrund hielt mich fest umfangen, und Meergras schlang sich um mein Haupt.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי
6 Bis zu der Berge Gründen war ich schon hinabgefahren; der Erde Riegel wollten ewig mich verschließen. Da hast Du, Herr, mein Gott, mein Leben vor dem Untergang gerettet.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי
7 Als meine Lebenskraft in mir zu Ende ging, da habe ich des Herrn gedacht. Mein Flehen kam zu Dir in Deinen heiligen Tempel.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך
8 Die nichtigen Götzen dienen, verlassen ihre treue Hilfe.
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו
9 Ich aber muß mit lautem Dank Dir opfern. Was ich gelobt, muß ich erfüllen; erschienen ist des Herren Hilfe."
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה
10 Dem Fische hatte ja der Herr geboten, aufs trockne Land den Jonas auszuspeien.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה

< Jona 2 >