< Job 4 >

1 Da gab ihm Eliphaz aus Teman also Antwort:
ויען אליפז התימני ויאמר׃
2 "Hat man vor dich zur Prüfung je ein Ding gebracht, worüber du den Mut verloren hättest? Wer konnte je den Worten Einhalt tun?
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃
3 Fürwahr, so viele hast du selbst belehrt, so manchen schwachen Arm gestählt.
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃
4 Den Strauchelnden hielt aufrecht deine Rede; die müden Kniee stärktest du.
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
5 Jetzt kommt's an dich, da wirst du mutlos; wo dich's erfaßt, verzweifelst du.
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
6 War deine Gottesfurcht nicht dein Vertrauen, und dein unsträflich Leben deine Hoffnung?
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
7 Bedenke nur: Wer kommt je schuldlos um? Wo gehen Redliche zugrunde?
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃
8 Die Unrecht pflügen, Böses säen, die ernten's auch. So weiß ich es.
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
9 Durch Gottes Odem gehen sie zugrunde; durch seinen Zornhauch sterben sie.
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
10 Der Löwen Stimmen selber, das Gebrüll der Leuen, der jungen Löwen Zähne werden ausgetilgt.
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃
11 Der Löwe geht zugrunde aus Beutemangel; der Löwin Junge müssen sich zerstreuen.
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
12 Zu mir drang ein verstohlen Wort; mein Ohr vernahm davon nur ein Geflüster.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
13 Im Wundertraum, bei Nachtgesichten, wenn Tiefschlaf auf die Menschen fällt,
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
14 da fuhr in mich ein Schrecken und ein Zittern, und Angst ließ mein Gebein erbeben.
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
15 Und über meinen Rücken lief es kalt; ein Schauder schüttelt' meinen Leib.
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
16 Das Unbekannte stand vor mir; vor meinem Auge schwebte her ein Schatten. - Ein Säuseln hörte ich und eine Stimme:
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
17 'Ist gegen Gott ein Mensch gerecht; vor seinem Schöpfer einer rein?'
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
18 Er traut dies seinen Dienern selbst nicht zu, und seinen Engeln flößt er Schrecken ein.
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
19 Nun vollends gar der Lehmhausmensch, der Sterbliche, aus Staub gebaut, noch leichter als die Motten zu zerdrücken!
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20 Vom Morgen bis zum Abend werden sie vernichtet; unwiderruflich gehen sie zugrunde.
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21 Ja, wird denn nicht ihr Vorzug ihnen weggenommen? Durch Unvernunft nur sterben sie."
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

< Job 4 >