Job 24
1 "Warum sind vom Allmächtigen die Zeiten nimmer eingehalten? Denn seine Tage haben seine Gläubigen niemals erlebt.
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו |
2 Man rückt die Grenzen, raubt die Herden und treibt sie offen auf die Weide.
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו |
3 Der Waisen Esel treibt man fort und nimmt der Witwe Rind zum Pfande.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה |
4 Die Armen stößt man von dem Wege; die Elenden im Lande müssen sich zumal verstecken.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ |
5 Gleich wilden Eseln müssen sie durch jener Schuld die Zehrung in der Steppe suchen und Brot daselbst für ihre Kinder holen.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים |
6 Auf dem Felde eines Bösewichtes müssen sie als Schnitter schaffen, im Weinberg eines Frevlers Lese halten.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו |
7 Bei Nacht liegen sie nackt, der Kleidung bar, und bar der Hülle in der Kälte.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה |
8 Vom Regenguß auf Bergen triefen sie und schmiegen obdachlos sich an den Fels.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור |
9 Man raubt die Waise von der Mutter Brust und pfändet des Bedrückten Kinder.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו |
10 Die gehen nackt einher, der Kleider bar, und schleppen hungernd Garben.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר |
11 Sie keltern zwischen Gruben Öl und müssen dürsten, wenn sie Keltern treten.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו |
12 Sie stöhnen unter Sklavenangst; um Hilfe schreien diese Opfer; doch Gott zeigt keine Gunst.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה |
13 Und jene sind's doch, die das Licht verachten und seine Pfade nimmer kennen noch seine Wege je betreten.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו |
14 Beim Morgengrauen steht der Mörder auf; er tötet Friedliche und Arme, und in der Nacht schleicht hin der Dieb.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב |
15 Des Ehebrechers Auge lauert auf die Dämmerung; kein Auge, denkt er, wird mich sehen, und legt sich eine Hülle vors Gesicht.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים |
16 Er dringt im Finstern in die Häuser ein. - Bei Tage fürchten sie sich sehr und wollen von dem Licht nichts wissen;
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור |
17 denn ihnen allen ist ein Graus der Morgen, der Augenblick ein Höllenschrecken, wo man sie kennen kann.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות |
18 Er schwebet leichthin über den Gewässern. 'Verflucht wird ihr Besitz auf Erden.' Er gibt nicht auf den Weg der Sünder acht.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים |
19 Die Dürre und die Hitze nehmen Schneegewässer fort, die Unterwelt die, so gesündigt haben. (Sheol h7585)
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) |
20 Mitleid vergißt ihn. Gewürm labt sich an ihm, und man gedenkt nicht seiner mehr. Zerschmettert wie ein Baum so wird der Frevler.
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה |
21 Er gibt der Unfruchtbaren, Kinderlosen Hab und Gut; den Witwen aber tut er nimmer Gutes.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב |
22 Lang leben läßt er Mächtige durch seine Macht. Da gibt es einen, deran den Lebenden nicht glaubt,
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין |
23 und doch gibt er ihm Sicherheit, auf die er sich verlassen kann. Doch seine Augen wachen über solcher Wege.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם |
24 Hoch stehn sie da. Nur eine kleine Zeit, sie sind nicht mehr. Sie sinken hin, wie alle anderen sterbend. Gleichwie die besten Ähren, also sind sie voll.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו |
25 Wenn's nicht so ist, wer straft mich Lügen und macht mein Wort zunichte?"
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי |
