Job 17
1 "Dahin ist meine Lebenskraft, und meine Tage, die verflossen, sind für mich ebensoviel Gräber.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 Wahrhaftig! Tadler sind bei mir; mein Auge muß auf ihrem Hader weilen. -
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Setz ein! Jedoch Du hast schon meinen Einsatz. Wer gäbe sonst mir Handschlag?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 Ihr Herz verschlossest Du der Einsicht; drum darfst Du sie nicht triumphieren lassen.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 Es hieße, Freunden einen Anteil zuerkennen, die eigenen Kinder aber darben lassen.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 Zum Sprichwort macht er mich für alle Welt; wie einer, dem man ins Gesicht speit, bin ich jetzt.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 Die Augen sind vor Kummer blind; wie Schatten schwindet hin mein Leib.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 Die 'Frommen' staunen drüber, 'Unschuldige' jubeln über den Verruchten.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 Recht fest an ihrem Wege halten die 'Gerechten', aufs neue schöpfen Kräfte diese 'Biederen'.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 Wenn ihr auch allesamt herbeikommt, ich finde keinen Weisen unter euch.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 Hinschwinden meine Tage; dahin sind meine Pläne, die Herzenswünsche.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 Nacht macht man mir für Tag, das Licht noch dunkler als die Finsternis.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
13 Muß ich schon in der Unterwelt auf eine Wohnung rechnen, erhalte ich mein Ruhbett in der Finsternis. (Sheol h7585)
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 Und muß ich 'Vater!' zur Verwesung sagen und zum Gewürme 'Mutter!', 'Schwester!',
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 wo bleibt da meine Hoffnung? Wer kann noch Glück für mich erspähen?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
