Psalm 78
1 [Ein Maskil; [S. die Anm. zu Ps. 32, Überschrift] von Asaph.] Horche, mein Volk, auf mein Gesetz! [O. meine Lehre] neiget euer Ohr zu den Worten meines Mundes!
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 Ich will meinen Mund auftun zu [W. mit] einem Spruche, will Rätsel [S. die Anm. zu Ps. 49,4] hervorströmen lassen aus der Vorzeit.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Was wir gehört und erfahren und unsere Väter uns erzählt haben,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 Wollen wir nicht verhehlen ihren Söhnen, dem künftigen Geschlecht erzählend den Ruhm [O. die Ruhmestaten] Jehovas und seine Stärke, und seine Wunderwerke, die er getan hat.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Denn er hat ein Zeugnis aufgerichtet in Jakob, und ein Gesetz gestellt in Israel, die er unseren Vätern geboten hat, um sie ihren Söhnen kundzutun;
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 Damit sie kennte das künftige Geschlecht, die Söhne, die geboren werden sollten, und sie aufständen und sie ihren Söhnen erzählten;
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 Und auf Gott ihr Vertrauen setzten, und die Taten Gottes [El] nicht vergäßen, und seine Gebote bewahrten;
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 und nicht würden wie ihre Väter, ein widersetzliches und widerspenstiges Geschlecht, ein Geschlecht, das sein Herz nicht befestigte, [O. richtete, d. h. ihm die rechte Richtung gab] und dessen Geist nicht treu war gegen Gott. [El]
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 Die Söhne Ephraims, gerüstete Bogenschützen, wandten um am Tage des Kampfes.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Sie hielten nicht den Bund Gottes und weigerten sich, in seinem Gesetz zu wandeln;
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 Und sie vergaßen seine Taten und seine Wunderwerke, die er sie hatte schauen lassen.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 Er tat Wunder vor ihren Vätern, im Lande Ägypten, dem Gefilde Zoans. [Eine Stadt in Unter-Ägypten]
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Er spaltete das Meer und ließ sie hindurchgehen, und ließ die Wasser stehen wie einen Damm.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Und er leitete sie des Tages mit der Wolke und die ganze Nacht mit dem Lichte eines Feuers.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Er spaltete Felsen in der Wüste und tränkte sie reichlich wie aus Tiefen. [O. wie mit Fluten]
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 Und er ließ Bäche hervorkommen aus dem Felsen und Wasser herablaufen gleich Flüssen.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Doch sie fuhren weiter fort, wider ihn zu sündigen, indem sie gegen den Höchsten widerspenstig waren in der Wüste.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 Und sie versuchten Gott [El] in ihren Herzen, indem sie Speise forderten für ihr Gelüst. [Eig. ihre Gier]
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 Und sie redeten wider Gott; [El] sie sprachen: Sollte Gott [El] in der Wüste einen Tisch zu bereiten vermögen?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 Siehe, den Felsen hat er geschlagen, und Wasser flossen heraus, und Bäche strömten; wird er auch Brot zu geben vermögen, oder wird er seinem Volke Fleisch verschaffen?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 Darum, als Jehova es hörte, ergrimmte er, und Feuer entzündete sich gegen Jakob, und auch Zorn stieg auf gegen Israel;
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 Weil sie Gott nicht glaubten und nicht vertrauten auf seine Rettung.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Und doch hatte er den Wolken oben geboten und die Türen des Himmels geöffnet
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 Und Manna auf sie regnen lassen, damit sie äßen, und ihnen Himmelsgetreide gegeben.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Der Mensch aß Brot der Starken, Speise sandte er ihnen bis zur Sättigung.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Er führte den Ostwind herbei am Himmel, und durch seine Stärke trieb er herbei den Südwind;
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Und er ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub, und geflügeltes Gevögel wie Sand der Meere,
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 Und ließ es fallen in ihr Lager, rings um ihre Wohnungen.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Und sie aßen und sättigten sich sehr, und ihr Gelüst führte er ihnen zu.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 Noch hatten sie sich nicht abgewandt von ihrem Gelüst, noch war ihre Speise in ihrem Munde,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 Da stieg der Zorn Gottes wider sie auf; und er würgte unter ihren Kräftigen, und die Auserlesenen [O. Jünglinge] Israels streckte er nieder.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Bei alledem sündigten sie wiederum und glaubten nicht durch [O. an] seine Wunderwerke.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Da ließ er in Eitelkeit [Eig. im Hauch] hinschwinden ihre Tage, und ihre Jahre in Schrecken.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Wenn er sie tötete, dann fragten sie nach ihm, und kehrten um und suchten Gott [El] eifrig;
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 Und sie gedachten daran, daß Gott ihr Fels sei, und Gott, [El] der Höchste, ihr Erlöser.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 Und sie heuchelten ihm [Eig. betrogen ihn] mit ihrem Munde, und mit ihrer Zunge logen sie ihm;
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Denn ihr Herz war nicht fest gegen ihn, und sie hielten nicht treulich an seinem Bunde.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Er aber war barmherzig, er vergab die Ungerechtigkeit und verderbte [O. ist vergibt verderbt] sie nicht; und oftmals wandte er seinen Zorn ab und ließ nicht erwachen seinen ganzen Grimm.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Und er gedachte daran, daß sie Fleisch seien, ein Hauch, der dahinfährt und nicht wiederkehrt.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Wie oft waren sie widerspenstig gegen ihn in der Wüste, betrübten ihn in der Einöde!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Und sie versuchten Gott [El] wiederum und kränkten den Heiligen Israels.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Sie gedachten nicht an seine Hand, an den Tag, da er sie von dem Bedränger erlöste,
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 Als er seine Zeichen tat in Ägypten und seine Wunder in dem Gefilde Zoans:
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 Er verwandelte ihre Ströme in Blut, so daß sie ihre fließenden Wasser nicht trinken konnten.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 Er sandte Hundsfliegen unter sie, welche sie fraßen, und Frösche, die sie verderbten.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 Und er gab der Grille [Eig. dem Vertilger; eine Heuschreckenart] ihren Ertrag, und ihre Arbeit der Heuschrecke.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 Ihren Weinstock schlug er nieder mit Hagel, und ihre Maulbeerfeigenbäume mit Schloßen.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 Und er gab ihr Vieh dem Hagel preis, und ihre Herden den Blitzen.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 Er ließ gegen sie los seines Zornes Glut, Wut und Grimm und Drangsal, eine Schar [Eig. Sendung] von Unglücksengeln.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 Er bahnte seinem Zorne einen Weg, entzog nicht dem Tode ihre Seele und gab ihr Leben der Pest preis.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 Und er schlug alle Erstgeburt in Ägypten, die Erstlinge der Kraft in den Zelten Hams.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Und er ließ sein Volk wegziehen gleich Schafen, und leitete sie gleich einer Herde in der Wüste;
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Und er führte sie sicher, so daß sie sich nicht fürchteten; und ihre Feinde bedeckte das Meer.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Und er brachte sie zu der Grenze seines Heiligtums, [d. h. in sein heiliges Land] zu diesem Berge, den seine Rechte erworben.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Und er vertrieb Nationen vor ihnen, und verloste sie als Schnur des Erbteils [d. h. als zugemessenes Erbteil] und ließ in ihren Zelten wohnen die Stämme Israels.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Aber sie versuchten Gott, den Höchsten, und waren widerspenstig gegen ihn, und seine Zeugnisse bewahrten sie nicht.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 Und sie wichen zurück und handelten treulos wie ihre Väter; sie wandten sich um gleich einem trügerischen Bogen.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Und sie erbitterten ihn durch ihre Höhen und reizten ihn zur Eifersucht durch ihre geschnitzten Bilder.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 Gott hörte es und ergrimmte, und er verachtete [O. verwarf] Israel sehr.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 Und er verließ [O. gab auf] die Wohnung zu Silo, das Zelt, welches er unter den Menschen aufgeschlagen hatte.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 Und er gab in die Gefangenschaft seine Kraft, und seine Herrlichkeit in die Hand des Bedrängers.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 Und er gab sein Volk dem Schwerte preis, und gegen sein Erbteil ergrimmte er.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Seine Jünglinge fraß das Feuer, und seine Jungfrauen wurden nicht besungen; [d. h. in Hochzeitsliedern]
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Seine Priester fielen durch das Schwert, und seine Witwen weinten nicht. [d. h. konnten keine Totenklage halten]
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Da erwachte, gleich einem Schlafenden, der Herr, gleich einem Helden, der da jauchzt vom Wein;
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 Und er schlug seine Feinde von hinten, gab ihnen ewige Schmach.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Und er verwarf das Zelt Josephs, und den Stamm Ephraim erwählte er nicht;
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 Sondern er erwählte den Stamm Juda, den Berg Zion, den er geliebt hat.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 Und er baute gleich Höhen sein Heiligtum, gleich der Erde, die er auf ewig gegründet hat.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Und er erwählte David, seinen Knecht, und nahm ihn von den Hürden der Schafe;
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 hinter den Säugenden weg ließ er ihn kommen, um Jakob, sein Volk, zu weiden, und Israel, sein Erbteil.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Und er weidete sie nach der Lauterkeit seines Herzens, und mit der Geschicklichkeit seiner Hände leitete er sie.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
