Psalm 132
1 [Ein Stufenlied.] Gedenke, Jehova, dem David alle seine Mühsal!
| שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו |
2 Welcher [O. Wie er] Jehova schwur, ein Gelübde tat dem Mächtigen Jakobs:
| אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב |
3 "Wenn ich hineingehe in das Zelt meines Hauses, wenn ich steige auf das Lager meines Bettes;
| אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי |
4 Wenn ich Schlaf gestatte meinen Augen, Schlummer meinen Augenlidern;
| אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה |
5 Bis ich eine Stätte finde für Jehova, Wohnungen für den Mächtigen Jakobs!"
| עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב |
6 Siehe, wir hörten von ihr [d. h. von der Bundeslade] in Ephrata, wir fanden sie in dem Gefilde Jaars. [Wahrsch. eine dichterische Bezeichnung für Kirjath-Jearim, welches im Gebiete von Ephrata lag]
| הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער |
7 Lasset uns eingehen in seine Wohnungen, niederfallen vor dem Schemel seiner Füße!
| נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו |
8 Stehe auf, Jehova, zu deiner Ruhe, du und die Lade deiner Stärke! [Vergl. 2. Chr. 6,41]
| קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך |
9 Laß deine Priester bekleidet werden mit Gerechtigkeit, und deine Frommen jubeln!
| כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו |
10 Um Davids, deines Knechtes, willen weise nicht ab das Angesicht deines Gesalbten! [Vergl. 2. Chron. 6,41. 42]
| בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך |
11 Jehova hat dem David geschworen in Wahrheit, er wird nicht davon abweichen: "Von der Frucht deines Leibes will ich auf deinen Thron setzen.
| נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך |
12 Wenn deine Söhne meinen Bund und meine Zeugnisse bewahren, welche ich sie lehren werde, so sollen auch ihre Söhne auf deinem Throne sitzen immerdar."
| אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך |
13 Denn Jehova hat Zion erwählt, hat es begehrt zu seiner Wohnstätte:
| כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו |
14 Dies ist meine Ruhe immerdar; hier will ich wohnen, denn ich habe es [d. h. Zion] begehrt.
| זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה |
15 Seine Speise will ich reichlich segnen, seine Armen mit Brot sättigen.
| צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם |
16 Und seine Priester will ich bekleiden mit Heil, und seine Frommen werden laut jubeln.
| וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו |
17 Dort will ich das Horn Davids wachsen lassen, [Eig. dem David ein Horn sprossen lassen] habe eine Leuchte zugerichtet meinem Gesalbten.
| שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי |
18 Seine Feinde will ich bekleiden mit Schande, und auf ihm wird seine Krone blühen. [O. glänzen]
| אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו |
