< Psalm 107 >

1 Preiset [O. Danket] Jehova, denn er ist gut, denn seine Güte währt ewiglich!
הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו
2 So sollen sagen die Erlösten Jehovas, die er aus der Hand des Bedrängers erlöst,
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר
3 Und die er gesammelt hat aus den Ländern, von Osten und von Westen, von Norden und vom Meere.
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים
4 Sie irrten umher in der Wüste, auf ödem Wege, sie fanden keine Wohnstadt.
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
5 Hungrig waren sie und durstig, es verschmachtete in ihnen ihre Seele.
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף
6 Da schrieen sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen errettete er sie.
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם
7 Und er leitete sie auf rechtem Wege, daß sie zu einer Wohnstadt gelangten.
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב
8 Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern!
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
9 Denn er hat die durstende Seele gesättigt und die hungernde Seele mit Gutem [O. mit Gütern] erfüllt.
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב
10 Die Bewohner der Finsternis und des Todesschattens, gefesselt in Elend und Eisen:
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל
11 Weil sie widerspenstig gewesen waren gegen die Worte Gottes [El] und verachtet hatten den Rat des Höchsten,
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו
12 So beugte er ihr Herz durch Mühsal; sie strauchelten, und kein Helfer war da.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר
13 Da schrieen sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen rettete er sie.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
14 Er führte sie heraus aus der Finsternis und dem Todesschatten, und zerriß ihre Fesseln.
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק
15 Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern!
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
16 Denn er hat zerbrochen die ehernen Türen und die eisernen Riegel zerschlagen.
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע
17 Die Toren leiden ob des Weges ihrer Übertretung und ob ihrer Ungerechtigkeiten.
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו
18 Ihre Seele verabscheut jede Speise, und sie kommen bis an die Pforten des Todes.
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות
19 Dann schreien [O. litten verabscheute kamen. Da schrieen usw. bis v 21] sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und aus ihren Drangsalen rettet er sie.
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
20 Er sendet sein Wort und heilt sie, und er errettet sie aus ihren Gruben.
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם
21 Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern;
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
22 Und Opfer des Lobes [O. Dankopfer; wie 3. Mose 7,12] opfern und mit Jubel erzählen seine Taten!
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה
23 Die sich auf Schiffen aufs Meer hinabbegeben, auf großen Wassern Handel treiben,
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים
24 Diese sehen die Taten Jehovas und seine Wunderwerke in der Tiefe:
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה
25 Er spricht [O. sich hinabbegaben trieben sahen sprach usw.] und bestellt einen Sturmwind, der hoch erhebt seine Wellen.
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו
26 Sie fahren hinauf zum Himmel, sinken hinab in die Tiefen; es zerschmilzt in der Not ihre Seele.
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג
27 Sie taumeln und schwanken wie ein Trunkener, und zunichte wird alle ihre Weisheit.
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע
28 Dann schreien sie zu Jehova in ihrer Bedrängnis, und er führt sie heraus aus ihren Drangsalen.
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם
29 Er verwandelt den Sturm in Stille, [O. Säuseln] und es legen sich die [W. ihre] Wellen.
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם
30 Und sie freuen sich, daß sie sich beruhigen, und er führt sie in den ersehnten Hafen.
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם
31 Mögen sie Jehova preisen wegen seiner Güte, und wegen seiner Wundertaten an den Menschenkindern.
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
32 Und ihn erheben in der Versammlung des Volkes, und in der Sitzung der Ältesten ihn loben!
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו
33 Er macht [O. machte; so auch v 35 usw.] Ströme zur Wüste und Wasserquellen zu dürrem Lande,
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון
34 Fruchtbares Land zur Salzsteppe wegen der Bosheit der darin Wohnenden.
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה
35 Er macht zum Wasserteich die Wüste und dürres Land zu Wasserquellen;
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים
36 Und er läßt Hungrige daselbst wohnen und sie gründen eine Wohnstadt.
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב
37 Und sie besäen Felder und pflanzen Weinberge, welche Frucht bringen als Ertrag;
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה
38 Und er segnet sie, und sie mehren sich sehr, und ihres Viehes läßt er nicht wenig sein.
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
39 Und sie vermindern sich und werden gebeugt durch Bedrückung, Unglück und Jammer.
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון
40 Er schüttet Verachtung auf Fürsten, und läßt sie umherirren in pfadloser Einöde;
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך
41 Und er hebt den Armen empor aus dem Elend, und macht Herden gleich seine Geschlechter.
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות
42 Die Aufrichtigen werden es sehen und sich freuen, [O. sehen es und freuen sich usw.] und alle Ungerechtigkeit wird ihren Mund verschließen.
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה
43 Wer weise ist, der wird dieses beachten, und verstehen werden sie [O. der beachte dieses, und verstehen mögen sie] die Gütigkeiten Jehovas.
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה

< Psalm 107 >