< Psalm 105 >

1 [Vergl. 1. Chron. 16,8-22] N Preiset [O. Danket] Jehova, rufet an seinen Namen, machet kund unter den Völkern seine Taten!
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו
2 Singet ihm, singet ihm Psalmen; sinnet über alle [O. redet von allen] seine Wunderwerke!
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו
3 Rühmet euch seines heiligen Namens! es freue sich das Herz derer, die Jehova suchen!
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה
4 Trachtet nach Jehova und seiner Stärke, suchet sein Angesicht beständig!
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד
5 Gedenket seiner Wunderwerke, die er getan hat, seiner Wunderzeichen und der Gerichte [O. Urteile, Rechte] seines Mundes!
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו
6 Du Same Abrahams, seines Knechtes, [O. sein Knecht] ihr Söhne Jakobs, seine Auserwählten!
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו
7 Er, Jehova, ist unser Gott; seine Gerichte sind auf der ganzen Erde.
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו
8 Er gedenkt ewiglich seines Bundes, des Wortes, das er geboten hat auf tausend Geschlechter hin,
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור
9 Den er gemacht hat mit Abraham, und seines Eides, den er Isaak geschworen hat. [W. seines Eides an Isaak]
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק
10 Und er stellte ihn Jakob zur Satzung, Israel zum ewigen Bunde,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם
11 Indem er sprach: Dir will ich das Land Kanaan geben als Schnur eures Erbteils;
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם
12 Als sie ein zählbares Häuflein [Eig. eine zählbare Mannschaft] waren, gar wenige und Fremdlinge darin;
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה
13 Und als sie wanderten von Nation zu Nation, von einem Reiche zu einem anderen Volke.
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר
14 Er ließ keinem Menschen zu, sie zu bedrücken, und ihretwegen strafte er Könige:
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים
15 "Tastet meine Gesalbten nicht an, und meinen Propheten tut nichts Übles!"
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו
16 Und er rief eine Hungersnot über das Land herbei; jede Stütze des Brotes zerbrach er.
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר
17 Er sandte einen Mann vor ihnen her, Joseph wurde zum Knechte verkauft.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף
18 Man preßte seine Füße in den Stock, [Eig. in das Fußeisen] er [W. seine Seele] kam in das Eisen.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו
19 Bis zur Zeit, da sein Wort eintraf; das Wort Jehovas läuterte ihn. [O. ihn geläutert hatte]
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו
20 Der König sandte hin und ließ ihn los, der Herrscher über Völker, und befreite ihn;
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו
21 Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus, und zum Herrscher über all sein Besitztum,
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו
22 Um seine Fürsten zu fesseln nach seiner Lust, und daß er seine Ältesten Weisheit lehre.
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם
23 Und Israel kam nach Ägypten, und Jakob hielt sich auf im Lande Hams.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם
24 Und er machte sein Volk sehr fruchtbar, und machte es stärker [O. zahlreicher] als seine Bedränger.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו
25 Er wandelte ihr Herz, sein Volk zu hassen, Arglist zu üben an seinen Knechten.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו
26 Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er auserwählt hatte.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו
27 Sie taten unter ihnen seine Zeichen, und Wunder im Lande Hams.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם
28 Er sandte Finsternis und machte finster; und sie waren nicht widerspenstig gegen seine Worte.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו)
29 Er verwandelte ihre Wasser in Blut, und ließ sterben ihre Fische.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם
30 Es wimmelte ihr Land von Fröschen, in den Gemächern ihrer Könige.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם
31 Er sprach, und es kamen Hundsfliegen, Stechmücken in alle ihre Grenzen.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם
32 Er gab ihnen Hagel als Regen, flammendes Feuer in ihrem Lande;
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם
33 Und er schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume, und zerbrach die Bäume ihres Landes. [Eig. ihrer Grenzen]
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם
34 Er sprach, und es kamen Heuschrecken und Grillen [Eig. Abfresser; eine Heuschreckenart] ohne Zahl;
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר
35 Und sie fraßen alles Kraut in ihrem Lande und fraßen die Frucht ihres Bodens.
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם
36 Und er schlug alle Erstgeburt in ihrem Lande, die Erstlinge all ihrer Kraft.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם
37 Und er führte sie heraus mit Silber und Gold, und kein Strauchelnder war in seinen Stämmen.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל
38 Froh war Ägypten, daß [O. als] sie auszogen; denn ihr Schrecken war auf sie gefallen.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם
39 Er breitete eine Wolke aus zur Decke, und ein Feuer, die Nacht zu erleuchten.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה
40 Sie forderten, und er ließ Wachteln kommen; und mit Himmelsbrot sättigte er sie.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם
41 Er öffnete den Felsen, und es flossen Wasser heraus; sie liefen in den dürren Örtern wie ein Strom.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר
42 Denn er gedachte seines heiligen Wortes, Abrahams, seines Knechtes;
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו
43 Und er führte sein Volk heraus mit Freuden, mit Jubel seine Auserwählten.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו
44 Und er gab ihnen die Länder der Nationen, und die Mühe [d. h. das mühsam Errungene] der Völkerschaften nahmen sie in Besitz;
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו
45 Damit sie seine Satzungen beobachteten und seine Gesetze bewahrten. Lobet Jehova! [Hallelujah!]
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה

< Psalm 105 >