< Jona 2 >

1 Und Jona betete zu Jehova, seinem Gott, aus dem Bauche des Fisches und sprach:
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה
2 Ich rief aus meiner Bedrängnis zu Jehova, und er antwortete mir; ich schrie aus dem Schoße des Scheols, du hörtest meine Stimme. (Sheol h7585)
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol h7585)
3 Denn du hattest mich in die Tiefe, in das Herz der Meere geworfen, und der Strom umschloß mich; alle deine Wogen und deine Wellen fuhren über mich hin.
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו
4 Und ich sprach [Eig. Ich zwar sprach]: Verstoßen bin ich aus deinen Augen; dennoch werde ich wieder hinschauen nach deinem heiligen Tempel.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך
5 Die Wasser umfingen mich bis an die Seele, die Tiefe umschloß mich, das Meergras schlang sich um mein Haupt.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי
6 Ich fuhr hinab zu den Gründen der Berge; der Erde Riegel waren hinter mir auf ewig. Da führtest du mein Leben aus der Grube herauf, Jehova, mein Gott.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי
7 Als meine Seele in mir verschmachtete, gedachte ich Jehovas, und zu dir kam mein Gebet in deinen heiligen Tempel. [O. Palast]
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך
8 Die auf nichtige Götzen achten, verlassen ihre Gnade [O. ihre Güte, d. h. den, der ihre Güte ist; vergl. Ps. 144,2.]
משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו
9 Ich aber werde dir opfern mit der Stimme des Lobes [O. Dankes; ] was ich gelobt habe, werde ich bezahlen. Bei Jehova [Eig. Jehovas] ist die Rettung.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה
10 Und Jehova befahl dem Fische, und er spie Jona an das Land aus.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה

< Jona 2 >