Job 5
1 rufe doch, ob einer da ist, der dir antwortet! und an welchen der Heiligen willst du dich wenden?
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה |
2 Denn den Narren erwürgt der Gram, und den Einfältigen tötet der Eifer. [O. die Erbitterung]
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה |
3 Ich, ich sah den Narren Wurzel schlagen, und alsbald verwünschte ich seine Wohnung.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם |
4 Fern blieben seine Kinder vom Glück; [O. von Hülfe] und sie wurden im Tore zertreten, und kein Erretter war da.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל |
5 Seine [Eig. Dessen] Ernte verzehrte der Hungrige, und bis aus den Dornhecken nahm er sie weg; und nach ihrem Vermögen schnappte die Schlinge. [O. schnappten Durstige]
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם |
6 Denn nicht aus dem Staube geht Unheil hervor, und nicht sproßt Mühsal aus dem Erdboden;
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל |
7 sondern der Mensch ist zur Mühsal geboren, wie die Funken sich erheben im Fluge.
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף |
8 Ich jedoch würde Gott [El] suchen und Gott meine Sache darlegen, [O. anheimstellen]
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי |
9 der Großes und Unerforschliches tut, Wunder bis zur Unzahl;
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר |
10 der Regen gibt auf die Fläche der Erde, und Wasser sendet auf die Fläche der Flur;
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות |
11 um Niedrige in die Höhe zu setzen, und Trauernde steigen empor zum Glück.
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע |
12 Der zunichte macht die Anschläge der Listigen, und ihre Hände führen den Plan [Eig. das, was fördert und nützt] nicht aus;
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה |
13 der die Weisen erhascht in ihrer List, und der Verschmitzten Rat überstürzt sich.
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה |
14 Bei Tage stoßen sie auf Finsternis, und am Mittag tappen sie wie bei der Nacht.
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים |
15 Und er rettet vom Schwerte, von ihrem Munde, und aus der Hand des Starken den Dürftigen.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון |
16 So wird dem Armen Hoffnung, und die Ungerechtigkeit verschließt ihren Mund.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה |
17 Siehe, glückselig der Mensch, den Gott straft! [O. zurechtweist] So verwirf denn nicht die Züchtigung des Allmächtigen.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס |
18 Denn er bereitet Schmerz und verbindet, er zerschlägt, und seine Hände heilen.
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה |
19 In sechs Drangsalen wird er dich erretten, und in sieben wird dich kein Übel antasten.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע |
20 In Hungersnot erlöst er dich von dem Tode, und im Kriege von der Gewalt des Schwertes.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב |
21 Vor der Zunge Geißel wirst du geborgen sein, und du wirst dich nicht fürchten vor der Verwüstung, wenn sie kommt.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא |
22 Der Verwüstung und des Hungers wirst du lachen, und vor dem Getier der Erde wirst du dich nicht fürchten;
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא |
23 denn dein Bund wird mit den Steinen des Feldes sein, und das Getier des Feldes wird Frieden mit dir haben. [O. dir befreundet sein]
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך |
24 Und du wirst erfahren, daß dein Zelt in Frieden ist, und überschaust du deine Wohnung, so wirst du nichts vermissen;
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא |
25 und du wirst erfahren, daß deine Nachkommenschaft zahlreich sein wird, und deine Sprößlinge gleich dem Kraut der Erde.
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ |
26 Du wirst in Rüstigkeit in das Grab kommen, [d. h. rüstig sein bis an das Grab] wie der Garbenhaufen eingebracht wird zu seiner Zeit. -
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו |
27 Siehe, dieses, wir haben es erforscht, so ist es; höre es, und du, merke es dir!
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך |
