Job 37
1 Ja, darüber erzittert mein Herz und bebt auf von seiner Stelle.
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו |
2 Höret, höret das Getöse seiner Stimme und das Gemurmel, das aus seinem Munde hervorgeht!
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא |
3 Er sendet es aus unter den ganzen Himmel, und seinen Blitz bis zu den Säumen der Erde.
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ |
4 Nach dem Blitze [W. nach ihm] brüllt eine Stimme; er donnert mit seiner erhabenen Stimme, und hält die Blitze [W. sie] nicht zurück, wenn seine Stimme gehört wird.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו |
5 Gott [El] donnert wunderbar mit seiner Stimme; er tut große Dinge, die wir nicht begreifen.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע |
6 Denn zum Schnee spricht er: Falle zur Erde! und zum Regengusse und den Güssen seines gewaltigen Regens.
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו |
7 Er lähmt [Eig. versiegelt] die Hand eines jeden Menschen, damit alle Menschen sein Werk kennen lernen.
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו |
8 Und das Wild geht in sein Versteck und bleibt in seinen Höhlen.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן |
9 Aus der Kammer des Südens kommt Sturm, und von den Nordwinden Kälte.
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה |
10 Durch den Odem Gottes [El] entsteht Eis, und die Breite der Wasser zieht sich zusammen.
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק |
11 Auch beladet er mit Wasserfülle das Gewölk, breitet weithin aus seine Blitzwolken.
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו |
12 Und unter seiner Leitung wenden sie sich ringsumher zu ihrem Werke, zu allem, was er ihnen gebietet, über die Fläche des Erdkreises hin,
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה |
13 sei es, daß er sie zur Geißel, oder für seine Erde, oder zur Erweisung seiner Gnade sich entladen läßt. [Eig. treffen läßt]
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו |
14 Nimm dieses zu Ohren, Hiob; stehe und betrachte die Wunder Gottes! [El]
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל |
15 Weißt du, wie Gott sie beladet, und leuchten läßt den Blitz seines Gewölks?
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו |
16 Verstehst du dich auf das Schweben [Eig. die Schwebungen] der Wolke, auf die Wundertaten des an Wissen Vollkommenen?
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים |
17 Du, dessen Kleider heiß werden, wenn das Land schwül wird von Süden her,
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום |
18 kannst du, gleich ihm, das Himmelsgewölbe ausbreiten, fest wie ein gegossener Spiegel?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק |
19 Tue uns kund, was wir ihm sagen sollen! Wir können vor Finsternis nichts vorbringen.
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך |
20 Soll ihm gemeldet werden, daß ich reden wolle? Wenn jemand zu ihm spricht, er wird gewiß verschlungen werden. [O. Sollte wohl jemand wünschen verschlungen zu werden]
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע |
21 Und jetzt sieht man das Licht nicht, welches leuchtet am Himmelsgewölbe; aber ein Wind fährt daher und reinigt dasselbe.
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם |
22 Aus dem Norden kommt Gold: - [Die Nordgegend galt bei den Alten als der Hauptsitz des Goldes] um Gott ist furchtbare Pracht;
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד |
23 den Allmächtigen, den erreichen wir nicht, den Erhabenen an Kraft; und das Recht und der Gerechtigkeit Fülle beugt er nicht. [And. üb. gegen die Accente: erreichen wir nicht. Groß an Kraft und an Recht und an Fülle der Gerechtigkeit, bedrückt er nicht]
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה |
24 Darum fürchten ihn die Menschen; er sieht keine an, die weisen Herzens sind.
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב |
