Jesaja 7
1 Und es geschah in den Tagen Ahas, des Sohnes Jothams, des Sohnes Ussijas, des Königs von Juda, da zog Rezin, der König von Syrien, und Pekach, der Sohn Remaljas, der König von Israel, nach Jerusalem hinauf zum Streit wider dasselbe; aber er vermochte nicht wider dasselbe zu streiten.
| ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה |
2 Und es wurde dem Hause David berichtet und gesagt: Syrien hat sich in Ephraim gelagert. Da bebte sein Herz und das Herz seines Volkes, wie die Bäume des Waldes vor dem Winde beben.
| ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח |
3 Und Jehova sprach zu Jesaja: Geh doch hinaus, dem Ahas entgegen, du und dein Sohn Schear-Jaschub, [Bedeutet: der Überrest wird umkehren; vergl. Kap. 10,21] an das Ende der Wasserleitung des oberen Teiches, nach der Straße des Walkerfeldes hin,
| ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה--אל מסלת שדה כובס |
4 und sprich zu ihm: Hüte dich und halte dich ruhig; fürchte dich nicht, und dein Herz verzage nicht vor diesen beiden rauchenden Brandscheitstümpfen, bei [O. wegen] der Zornglut Rezins und Syriens und des Sohnes Remaljas.
| ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה--בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו |
5 Darum, daß Syrien Böses wider dich beratschlagt hat, Ephraim und der Sohn Remaljas und gesagt:
| יען כי יעץ עליך ארם--רעה אפרים ובן רמליהו לאמר |
6 Laßt uns wider Juda hinaufziehen und ihm Grauen einjagen und es uns erobern [Eig. erbrechen] und den Sohn Tabeels zum König darin machen;
| נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל |
7 so spricht der Herr Jehova: Es wird nicht zustande kommen und nicht geschehen.
| כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה |
8 Denn Damaskus ist das Haupt von Syrien, und Rezin das Haupt von Damaskus; und in noch 65 Jahren wird Ephraim zerschmettert werden, daß es kein Volk mehr sei.
| כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם |
9 Und Samaria ist das Haupt von Ephraim, und der Sohn Remaljas das Haupt von Samaria. Wenn ihr nicht glaubet, werdet ihr, fürwahr, keinen Bestand haben!
| וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו |
10 Und Jehova fuhr fort, zu Ahas zu reden, und sprach:
| ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר |
11 Fordere dir ein Zeichen von Jehova, deinem Gott; fordere es in der Tiefe oder oben in der Höhe. (Sheol h7585)
| שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה (Sheol h7585) |
12 Und Ahas sprach: Ich will nicht fordern und will Jehova nicht versuchen.
| ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה |
13 Da sprach er: Höret doch, Haus David! Ist es euch zu wenig, Menschen zu ermüden, daß ihr auch meinen Gott ermüdet?
| ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי |
14 Darum wird der Herr selbst euch ein Zeichen geben: Siehe, die Jungfrau wird schwanger werden und einen Sohn gebären, und wird seinen Namen Immanuel [Gott mit uns] heißen.
| לכן יתן אדני הוא לכם--אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל |
15 Rahm [Eig. dicke, geronnene Milch] und Honig wird er essen, wenn er weiß, das Böse zu verwerfen und das Gute zu erwählen.
| חמאה ודבש יאכל--לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב |
16 Denn ehe der Knabe weiß, das Böse zu verwerfen und das Gute zu erwählen, wird das Land verlassen sein, vor dessen beiden Königen dir graut. [Vergl. 2. Kön. 15,29;16,9]
| כי בטרם ידע הנער מאס ברע--ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה |
17 Jehova wird über dich und über dein Volk und über das Haus deines Vaters Tage kommen lassen, wie sie nicht gekommen sind seit dem Tage, da Ephraim von Juda gewichen ist-den König von Assyrien.
| יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור |
18 Und es wird geschehen an jenem Tage, da wird Jehova die Fliege, die am Ende der Ströme [Das hebr. Wort bezeichnet die Kanäle und Arme des Nil] Ägyptens, und die Biene, die im Lande Assyrien ist, herbeizischen.
| והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה--אשר בארץ אשור |
19 Und sie werden kommen und sich allesamt niederlassen in den Tälern der steilen Höhen und in den Spalten der Felsen und in allen Dornstäuchern und auf allen Triften.
| ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים |
20 An jenem Tage wird der Herr durch ein gedungenes [Eig. durch das zur Miete stehende, feile] Schermesser, auf der anderen Seite des Stromes, durch den König von Assyrien, das Haupt und das Haar der Beine abscheren; ja, auch den Bart wird es wegnehmen.
| ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה |
21 Und es wird geschehen an jenem Tage, daß jemand eine junge Kuh und zwei Schafe [O. Ziegen] füttern wird.
| והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן |
22 Und es wird geschehen, wegen der Menge des Milchertrags wird er Rahm [Eig. dicke geronnene Milch] essen, denn Rahm und Honig wird jeder essen, der im Lande übriggeblieben ist.
| והיה מרב עשות חלב--יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ |
23 Und es wird geschehen an jenem Tage, daß jeder Ort, wo tausend Weinstöcke von tausend Silbersekel waren, zu Dornen und Disteln geworden sein wird.
| והיה ביום ההוא--יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה |
24 Mit Pfeilen und mit Bogen wird man dorthin kommen; denn das ganze Land wird Dornen und Disteln sein.
| בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ |
25 Und alle Berge, die mit der Hacke behackt wurden, dahin wirst du nicht kommen, aus Furcht vor Dornen und Disteln; und sie werden ein Ort sein, wohin man Rinder treibt, und welcher vom Kleinvieh zertreten wird.
| וכל ההרים אשר במעדר יעדרון--לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה |
