Jesaja 2
1 Das Wort, welches Jesaja, der Sohn Amoz, über Juda und Jerusalem geschaut hat.
| הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ |
2 Und [Vergl. Micha 4] es wird geschehen am Ende der Tage, da wird der Berg des Hauses Jehovas feststehen auf dem Gipfel der Berge [d. h. hoch über allen Bergen] und erhaben sein über die Hügel; und alle Nationen werden zu ihm strömen.
| והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ |
3 Und viele Völker werden hingehen und sagen: Kommt und laßt uns hinaufziehen zum Berge Jehovas, zum Hause des Gottes Jakobs! Und er wird uns belehren aus seinen Wegen, und wir wollen wandeln in seinen Pfaden. Denn von Zion wird das Gesetz [O. die Lehre] ausgehen, und das Wort Jehovas von Jerusalem;
| והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ |
4 und er wird richten zwischen den Nationen und Recht sprechen vielen Völkern. Und sie werden ihre Schwerter zu Pflugmessern schmieden, und ihre Speere zu Winzermessern; nicht wird Nation wider Nation das Schwert erheben, und sie werden den Krieg nicht mehr lernen.
| ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ |
5 Kommt, Haus Jakob, und laßt uns wandeln im Lichte Jehovas!
| בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ |
6 Denn du hast dein Volk, das Haus Jakob, verstoßen; denn sie sind voll dessen, was vom Morgenlande kommt, [And. l.: sind voll Wahrsagerei] und sind Zauberer gleich den Philistern, und schlagen ein mit den Kindern der Fremden.
| כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ |
7 Und ihr Land ist voll Silber und Gold, und ihrer Schätze ist kein Ende; und ihr Land ist voll Rosse, und ihrer Wagen ist kein Ende.
| ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ |
8 Und ihr Land ist voll Götzen; sie werfen sich nieder vor dem Werke ihrer Hände, vor dem, was ihre Finger gemacht haben.
| ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ |
9 Und der Mensch wird gebeugt und der Mann erniedrigt werden; und du wirst ihnen nicht vergeben.
| וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ |
10 Verkrieche dich in die Felsen und verbirg dich im Staube vor dem Schrecken Jehovas und vor der Pracht seiner Majestät!
| בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ |
11 Die hochmütigen Augen des Menschen werden erniedrigt, und die Hoffart des Mannes wird gebeugt werden; und Jehova wird hoch erhaben sein, er allein, an jenem Tage.
| עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
12 Denn Jehova der Heerscharen hat einen Tag über alles Hoffärtige und Hohe, und über alles Erhabene, [O. Emporragende] und es wird erniedrigt werden;
| כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ |
13 und über alle Cedern des Libanon, die hohen und erhabenen, und über alle Eichen Basans;
| ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ |
14 und über alle hohen Berge und über alle erhabenen Hügel;
| ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ |
15 und über jeden hohen Turm und über jede feste Mauer;
| ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ |
16 und über alle Tarsisschiffe [Siehe zu "Tarsis" die Anm. zu Hes. 27,12] und über alle kostbaren Schauwerke.
| ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ |
17 Und der Hochmut des Menschen wird gebeugt und die Hoffart des Mannes erniedrigt werden; und Jehova wird hoch erhaben sein, er allein, an jenem Tage.
| ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
18 Und die Götzen werden gänzlich verschwinden.
| והאלילים כליל יחלף׃ |
19 Und sie werden sich in Felsenhöhlen und in Löcher der Erde verkriechen vor dem Schrecken Jehovas und vor der Pracht seiner Majestät, wenn er sich aufmacht, die Erde zu schrecken.
| ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
20 An jenem Tage wird der Mensch seine Götzen von Silber und seine Götzen von Gold, die man ihm zum Anbeten gemacht hat, den Maulwürfen und den Fledermäusen hinwerfen,
| ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ |
21 um sich in die Spalten der Felsen und in die Felsenklüfte zu verkriechen vor dem Schrecken Jehovas und vor der Pracht seiner Majestät, wenn er sich aufmacht, die Erde zu schrecken.
| לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
22 Lasset ab von dem Menschen, in dessen Nase nur ein Odem ist! denn wofür ist er zu achten?
| חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ |
