1 Mose 16
1 Und Sarai, Abrams Weib, gebar ihm nicht. Und sie hatte eine ägyptische Magd, und ihr Name war Hagar.
| ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר |
2 Und Sarai sprach zu Abram: Siehe doch, Jehova hat mich verschlossen, daß ich nicht gebäre; gehe doch ein zu meiner Magd, vielleicht werde ich aus ihr erbaut werden. [d. i. durch sie Nachkommen erhalten] Und Abram hörte auf die Stimme Sarais.
| ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת--בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי |
3 Und Sarai, Abrams Weib, nahm Hagar, die Ägypterin, ihre Magd, nach Verlauf von zehn Jahren, die Abram im Lande Kanaan gewohnt hatte, und gab sie Abram, ihrem Manne, ihm zum Weibe.
| ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה |
4 Und er ging zu Hagar ein, und sie ward schwanger; und als sie sah, daß sie schwanger war, da wurde ihre Herrin gering in ihren Augen.
| ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה |
5 Und Sarai sprach zu Abram: Das Unrecht, das mir widerfährt, fällt auf dich! Ich habe meine Magd in deinen Schoß gegeben; und da sie sieht, daß sie schwanger geworden ist, bin ich gering in ihren Augen. Jehova richte zwischen mir und dir!
| ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך--אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך |
6 Und Abram sprach zu Sarai: Siehe, deine Magd ist in deiner Hand; tue ihr, was gut ist in deinen Augen. Und Sarai behandelte sie hart, und sie floh von ihr hinweg.
| ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך--עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה |
7 Und der Engel Jehovas fand sie an einer Wasserquelle in der Wüste, an der Quelle auf dem Wege nach Sur.
| וימצאה מלאך יהוה על עין המים--במדבר על העין בדרך שור |
8 Und er sprach: Hagar, Magd Sarais, woher kommst du, und wohin gehst du? Und sie sprach: Ich fliehe hinweg von meiner Herrin Sarai.
| ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת--ואנה תלכי ותאמר--מפני שרי גברתי אנכי ברחת |
9 Und der Engel Jehovas sprach zu ihr: Kehre zu deiner Herrin zurück und demütige dich unter ihre Hände.
| ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה |
10 Und der Engel Jehovas sprach zu ihr: Ich will sehr mehren deinen Samen, daß er nicht gezählt werden soll vor Menge.
| ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב |
11 Und der Engel Jehovas sprach zu ihr: Siehe, du bist schwanger und wirst einen Sohn gebären; und du sollst ihm den Namen Ismael [Gott hört] geben, denn Jehova hat auf dein Elend gehört.
| ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך |
12 Und er, er wird ein Wildesel von Mensch sein; seine Hand wider alle und die Hand aller wider ihn, und angesichts aller seiner Brüder [Zugl. östlich von allen seinen Brüdern] wird er wohnen.
| והוא יהיה פרא אדם--ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן |
13 Da nannte sie Jehova, der zu ihr redete: Du bist ein Gott, [El] der sich schauen läßt! [O. der mich sieht; W. des Schauens] Denn sie sprach: Habe ich nicht auch hier geschaut, nachdem er sich hat schauen lassen? [W. nach dem Schauen; And. üb.: Habe ich auch hier dem nachgeschaut, der mich sieht, oder gesehen hat]
| ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי--אחרי ראי |
14 Darum nannte man den Brunnen: Beer-Lachai-Roi; [Brunnen des Lebendigen, der sich schauen läßt, oder der mich gesehen hat] siehe, er ist zwischen Kades und Bered.
| על כן קרא לבאר באר לחי ראי--הנה בין קדש ובין ברד |
15 Und Hagar gebar dem Abram einen Sohn; und Abram gab seinem Sohne, den Hagar geboren hatte, den Namen Ismael.
| ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל |
16 Und Abram war 86 Jahre alt, als Hagar dem Abram Ismael gebar.
| ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם |
