Hesekiel 21

1 Und das Wort Jehovas geschah zu mir also:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 Menschensohn, richte dein Angesicht gegen Jerusalem und rede [Eig. träufle deine Worte] über die Heiligtümer, und weissage über das Land Israel;

בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל

3 und sprich zu dem Lande Israel: So spricht Jehova: Siehe, ich will an dich, und will mein Schwert aus seiner Scheide ziehen; und ich will aus dir ausrotten den Gerechten und den Gesetzlosen!

ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע

4 Darum, weil ich aus dir den Gerechten und den Gesetzlosen ausrotten will, darum soll mein Schwert aus seiner Scheide fahren wider alles Fleisch vom Süden bis zum Norden.

יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון

5 Und alles Fleisch wird wissen, daß ich, Jehova, mein Schwert aus seiner Scheide gezogen habe; es soll nicht wieder zurückkehren.

וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד

6 Und du, Menschensohn, seufze, daß die Hüften brechen [Eig. mit Brechen der Hüften, d. h. mit einem Schmerze, der die Hüften brechen könnte, ] und mit bitterem Schmerze seufze vor ihren Augen!

ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם

7 Und es soll geschehen, wenn sie zu dir sprechen: Warum seufzest du? so sollst du sprechen: Wegen des kommenden Gerüchtes [W. Wegen des Gerüchtes, weil es kommt; ] und jedes Herz wird zerschmelzen, und alle Hände werden erschlaffen, und jeder Geist wird verzagen, und alle Knie werden zerfließen wie Wasser; siehe, es kommt und wird geschehen, spricht der Herr, Jehova.

והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה

8 Und das Wort Jehovas geschah zu mir also:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

9 Menschensohn, weissage und sprich: So spricht der Herr: Sprich: Ein Schwert, ein Schwert, geschärft und auch geschliffen!

בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה

10 Damit es eine Schlachtung anrichte, ist es geschärft; damit es blitze, ist es geschliffen. Oder sollen wir uns freuen und sagen: Das Scepter meines Sohnes verachtet alles Holz?

למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ

11 Aber man hat es zu schleifen gegeben, um es in der Hand zu führen. Das Schwert, geschärft ist es und geschliffen, um es in die Hand des Würgers zu geben.

ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג

12 Schreie und heule, Menschensohn! denn es ist gegen mein Volk, es ist gegen alle Fürsten Israels: samt meinem Volke sind sie dem Schwerte verfallen; darum schlage dich auf die Lenden.

זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך

13 Denn die Probe ist gemacht; und was? wenn sogar das verachtende Scepter nicht mehr sein wird [O. zu nichts wird?] spricht der Herr, Jehova. -

כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה

14 Und du, Menschensohn, weissage und schlage die Hände zusammen; denn das Schwert, das Schwert der Erschlagenen, wird sich ins Dreifache vervielfältigen; es ist das Schwert des erschlagenen Großen [Vergl. v 30,] welches sie umkreist.

ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם

15 Damit das Herz zerfließe und viele hinstürzen [W. und die Anstöße sich mehren, ] habe ich das schlachtende Schwert wider alle ihre Tore gerichtet. Wehe! Zum Blitzen ist es gemacht, zum Schlachten geschärft [And.: gezückt.]

למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח

16 Nimm dich zusammen nach rechts, richte dich nach links, wohin deine Schneide bestimmt ist!

התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות

17 Und auch ich will meine Hände zusammenschlagen und meinen Grimm stillen. Ich, Jehova, habe geredet.

וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי

18 Und das Wort Jehovas geschah zu mir also:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

19 Und du, Menschensohn, machte dir zwei Wege, auf welchen das Schwert des Königs von Babel kommen soll [Eig. damit das Schwert komme [wie v 25]]: von einem Lande sollen sie beide ausgehen; und zeichne einen Wegweiser, am Anfang des Weges nach der Stadt zeichne ihn.

ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא

20 Du sollst einen Weg machen, damit das Schwert nach Rabbath der Kinder Ammon komme, und nach Juda in das befestigte Jerusalem.

דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה

21 Denn der König von Babel bleibt am Kreuzwege stehen, am Anfang der beiden Wege, um sich wahrsagen zu lassen [Eig. um Wahrsagung vorzunehmen; ] er schüttelt die Pfeile, befragt die Teraphim, beschaut die Leber.

כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד

22 In seine Rechte fällt [Eig. wird, kommt] die Wahrsagung [O. das Los] "Jerusalem" [d. h. die Wahrsagung, die sich auf Jerusalem bezieht, ] daß er Sturmböcke aufstelle, den Mund auftue mit Geschrei, die Stimme erhebe mit Feldgeschrei, Sturmböcke gegen die Tore aufstelle, Wälle aufschütte und Belagerungstürme baue. -

בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק

23 Und es wird ihnen wie eine falsche Wahrsagung in ihren Augen sein; Eide um Eide [Eig. Eide der Eide, d. h. die stärksten Eide] haben sie; er aber wird die Ungerechtigkeit [O. Missetat, Schuld] in Erinnerung bringen, auf daß sie ergriffen werden.

והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש

24 Darum, so spricht der Herr, Jehova: Weil ihr eure Ungerechtigkeit [O. Missetat, Schuld] in Erinnerung bringet, indem eure Übertretungen offenbar werden, so daß eure Sünden in allen euren Handlungen zum Vorschein kommen-weil ihr in Erinnerung kommet, werdet ihr von der Hand [d. i. des Würgers [v 16]] ergriffen werden.

לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו

25 Und du, Unheiliger, Gesetzloser, Fürst Israels, dessen Tag gekommen ist zur Zeit der Ungerechtigkeit des Endes!

ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ

26 so spricht der Herr, Jehova: Hinweg mit dem Kopfbund [d. h. des Hohenpriesters] und fort mit der Krone! Dies wird nicht mehr sein [Eig. Dieses wird nicht mehr dieses sein.] Das Niedrige werde erhöht und das Hohe erniedrigt!

כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל

27 Umgestürzt, umgestürzt, umgestürzt will ich sie machen; auch dies wird nicht mehr sein-bis der kommt, welchem das Recht gehört: dem werde ichs geben.

עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו

28 Und du, Menschensohn, weissage und sprich: So spricht der Herr, Jehova, über die Kinder Ammon und über ihren Hohn; und sprich: Ein Schwert, ein Schwert, zur Schlachtung gezückt, geschliffen, damit es fresse, damit es blitze [während man dir Eitles [O. Nichtiges, Falsches; so auch Kap. 22,28] schaut,

ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק

29 während man dir Lügen wahrsagt], um dich zu den Hälsen der erschlagenen Gesetzlosen zu legen, deren Tag gekommen ist zur Zeit der Ungerechtigkeit des Endes!

בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ

30 Stecke es wieder in seine Scheide! An dem Orte, wo du geschaffen bist, in dem Lande deines Ursprungs, werde ich dich richten.

השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך

31 Und ich werde meinen Zorn über dich ausgießen, das Feuer meines Grimmes wider dich anfachen; und ich werde dich in die Hand roher [Eig. viehischer] Menschen geben, welche Verderben schmieden.

ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית

32 Du wirst dem Feuer zum Fraße werden, dein Blut wird inmitten des Landes sein; deiner wird nicht mehr gedacht werden. Denn ich, Jehova, habe geredet.

לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי