Roome 1
1 Yesus Kiristoosa ayllene haware gidanasi xeygettida mishiracho qaala yootanaas kiitettida taape Phawulossape kiitettida kiita.
| מאת פולוס, עבדו של ישוע המשיח, אשר נקרא להיות שליח והוקדש להפצת בשורת אלוהים. |
2 He mishshiracho qaala gishshi kase nabeta baggara geesha maxaafatan ufaysi immetides.
| אלוהים הבטיח לנו בשורה זאת לפני זמן רב באמצעות נביאיו בכתבי־הקודש. |
3 Mishshiracho qaalaykka ba naza gishshi izi asho baggara Dawite zereththafe gididayssa yootiza gishshikko.
| היא מספרת לנו על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, אשר בא לעולם בדמות אדם משושלת דוד המלך, |
4 Hessaththoka nu Goda Yesusi kirstoosay ba Geeshatetha ayanan hayqope denddidaysi izi Xoossa na gididayssi gita wolqan qonccides.
| ואשר קם מן המתים על ידי רוח הקודש והוכח להיות בן האלוהים. הוא ישוע המשיח האדון. |
5 Kirirstoosa sunththa gishshi ammanontta derey ammanana malane azazistana mala iza baggara nuni hawaratethas gathiza kiyateth ekkidos.
| באמצעות המשיח העניק לנו אלוהים, חוטאים שכמונו, את טובו וחסדו, ועתה הוא שולח אותנו לספר לכל האנשים בעולם את המעשים הנפלאים שעשה ה׳ למענם, כדי שגם הם יאמינו בו ויצייתו לו. |
6 Inteka Yesus Kirisitoosayta gidana mala xeygetidaytara deista.
| ידידים יקרים ברומא, גם אתם נמנים עם אלה שאלוהים אוהב; ישוע המשיח קרא גם לכם להשתייך לאלוהים ולהקדיש לו את חייכם. יברך אתכם האלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו בחסד ובשלום. |
7 Xoossan dosetidaytanne geeshata gidanaas xeygetida Orome biittan diza intes wurisos nu Aawa Xoossafene nu Goda Yesus kirstoosape kiyatethine sarotethi intes gido.
8 Inte ammanoy alame kumethan siyettida gishshine inte gishshi ta Godaa Xoossa, Yesus Kiristoosa baggara galatays.
| ראשית כל ברצוני לומר לכם כי השמועה על אמונתכם הנפלאה באלוהים מתפשטת בכל העולם, ועל־ידי ישוע המשיח אני מודה לאלוהים על כולכם. |
9 Ta inte gishshi wuriso wode ay mala qopizakone Xoossa na mishshiracho sabakoni ta izas oothiza ta Xoossi taasi marika.
| אלוהים יודע שיומם ולילה אני מתפלל בעדכם ומזכיר אתכם לפני האלוהים, אשר אותו אני עובד בכל כוחי בזמן שאני מבשר את הבשורה על אודות בנו. |
10 Tani ta woosan wuriso wode intena qopoysa. Ha7i qasse wurisethan Xoossa shene gidiko ta inteko baana mala Xoossi taas oge doyana mala woossays.
| בתפילותיי אני מתחנן לאלוהים שיאפשר לי לבוא אליכם סוף־סוף, |
11 Inte minnana mala maadiza ayana imotethi ta intes shakanassine intena ayfera beyanas laamotays.
| כי אני משתוקק מאוד לראותכם ולהעניק לכם מתנה רוחנית כדי לחזק אתכם. |
12 Heskka intenine tan issay issa amnanon ministanaskko.
| כלומר, אני משתוקק להיות בחברתכם, כדי שאמונתכם תעודד אותי ואמונתי תעודד אתכם. |
13 Ta ishato harason ammanontayta matan taas hanida mala inte matanika taas ooso ayfey beettana mala daro wode qopadisi shin haanno gakanaas ta digistada dizaysa inte erana mala koyays.
| אחים יקרים, דעו לכם כי פעמים רבות תכננתי לבוא אליכם, כדי שגם בקרבכם אוכל לעשות פרי, כשם שעשיתי בקרב עמים אחרים, אולם עד כה תוכנית זאת לא יצאה לפועל. |
14 Tamaridaytas gidin tamarontayskka, eratasine eeyatas wurisos ta bolla tamarssana accoy dees.
| אני חש מעין חובה לבשר את דבר האלוהים לכל העולם – לאנשי תרבות ולחסרי תרבות; למשכילים ולחסרי השכלה – ללא הפליה. |
15 Intes Oromen dizaysatasika ta mishshiracho qaala yootanas ta amotizay hessaskko.
| משום כך, אנשי רומא, אני רוצה לספר את הבשורה גם לכם. |
16 Aammanizayti wuri attana mala Xoossa woliqa gidida gishshi ta mishshiracho qaalan yeelattike; Hesika koyro ayhudatas kallidi hanko dere asaskko.
| איני מתבייש בבשורת האלוהים! בכוחה להושיע את כל המאמינים בה – קודם כל את היהודי, ואחר כך גם את מי שאינו יהודי. |
17 “Xilloy Xoossa ammanon deyees” geetetidi kase xaafetida mala Xoossa xiilloteth mishshiracho qaalan qonccina; He xiillotethay koyrope wurisetha gakanaas ammanon hanana.
| כי הבשורה מגלה כיצד מצדיק אלוהים את בני־האדם: על־ידי אמונה בלבד, כפי שכתוב:”צדיק באמונתו יחיה“. כלומר, הצדיק ייוושע ויחיה על־ידי אמונתו באלוהים. |
18 Tuma, ba iittatethaninne makali7an tucii oykizayta iittatetha bollan istta makall7atetha wuriso bolla Xoossa hanqoy sallope qoncana.
| מאידך, אלוהים שפך את זעמו וכעסו על כל הרשעים העוצרים ומסתירים את האמת במעשי הרשע שלהם. |
19 Istti eranas bessizazi Xooss wursi isttas qoncisida gishshi Istti Xoossu eranaas qoncceko.
| מדוע שפך עליהם אלוהים את זעמו? מפני שהם יודעים היטב את האמת! אלוהים עצמו גילה להם את כל מה שעליהם לדעת. |
20 Alamey medhettosope haa simmini asa ayfen beetti erontta Xoossa hanotethi hesika izas diza medhina woliqayne Xoossatethay izi medhida medhetethan qonicen bettees. Hessa gishshi asay shiishana gaasoy deena. (aïdios g126)
| מבריאת העולם חזו בני־האדם בשמים, בארץ ובכל בריאת ה׳; הם ידעו על קיומו ועל גבורתו הנצחית. משום כך, (כשיעמדו לפני אלוהים ביום הדין), לא יוכלו לתרץ את התנהגותם. (aïdios g126) |
21 Istti Xoossu erikoka iza, iza Xoossatetha mala bonchibeytenane galatibeyttena. Gido attin istta qofay mela go7ay baynidazi gididesine yuushi qopontta mala istta wozinay dhumides.
| כי למרות שידעו והכירו את האלוהים, לא כיבדוהו בכבוד המגיע לו, וגם לא הודו לו על כל מה שעשה למענם. לעומת זאת הם העסיקו את מוחם בדברי שטות והבל, עד כי מוחם שקע בבלבול ובטמטום. |
22 Istti bena era gizayta gidikkoka eeyata gidida.
| מאחורי חכמתם המדומה מסתתרת טיפשות! |
23 Medhina Xoossa boncho hayqqiza asanine kafotan, mehistanine biitta bolla goochettiza medhetethatan milatissidi laammida.
| במקום שיכבדו וישרתו את האלוהים החי והקיים, הם עשו לעצמם אלילים מעץ ומאבן, בדמות בני־אדם, עופות, חיות ורמשים. |
24 Hessa gishshi Xoossi istta ba garssan issay issara berkka ba asatethan tuna ootho oothana mala geeshshatethi bayndda laymmatethas aathi immides.
| על כן מסר אותם אלוהים למעשי הטומאה שלהם; הוא הניח להם להמשיך במעשי התועבה והזנות ולחלל איש את גוף חברו. |
25 Istti Xoossa tumateth wordon laammida; medhdhida Xoossa olla medhdhetethas goynnidanne isttas oothida. Medhdhida Xoossi izi medhdhinas galatettidayssa; amin77i. (aiōn g165)
| בכוונה תחילה הם העדיפו להאמין בשקרים במקום באמת אלוהים; הם התפללו לבריאה, אך לא צייתו לאלוהים המבורך אשר ברא את הכול. (aiōn g165) |
26 Hessa geedon Xoossi istta yelachiza amotethas aathi immides. Istti macasati benara zin7anas besontaytara zin7ana mala bena aathi immida.
| משום כך מסר אותם אלוהים לתאוותיהם, עד כי אף נשותיהם סטו מיחסי־מין נורמאליים וקיימו יחסים בלתי־נורמאליים עם בנות מינן. |
27 Hessaththoka attuma asay bees bessiza macasatara zin7anaas bessishin addey addera zin7anaas amon xuugetidi macasatara zin7iza mala addery addera zin7idi pala miishshi oothida. Heytanti berka ba oothida iitta oothozas bessiza qixaate ba bolla ehida.
| גם הגברים סטו מהיחסים הנורמאליים והטבעיים וקיימו יחסים בלתי טבעיים עם גברים אחרים. כתוצאה מכך הם נענשו בתוך עצמם בעונש המגיע להם. |
28 Qasseka istti ba qofara Xoossu eroy nuna maaddena gida gishshi istti oothanaas besonttayssa oothana mala Xoossi istta go7ontta qofas aathi immides.
| כאשר לא מצאו לנכון להכיר באלוהים, הוא הניח להם להשתעבד לכל מעשי התועבה שהעלו בדעתם. |
29 Wuriso baggara makali7ane iittateth, yiiqene iitta oothon xalala kumida; qanatetethan, shemmipo wodhon, ooshshan, balethoninne genen kumidayta qasseka zigirizayta gidida.
| חייהם מלאו בכל מיני מעשי זנות, רשע, בצע, שנאה, קנאה, רצח, מריבה, מרמה ומרירות. הם נהיו רכלנים |
30 Asa sunthu moorizayta, Xoossu ixxizayta, ase cayzata, otoronchatanne ceeqettizayta gidida, wuriso wode iitta oothanas oge koyzayta, bena yelidaytas azazetontayta,
| ומלשינים, שונאי אלוהים, חוצפנים וגאוותנים, יוזמי רשע ומורדים בהוריהם. |
31 Yuushshi qopontayata, gida qaala zaari lallizayata, asas michchetontayta menxxe iittata.
| הם מתנהגים בטיפשות, בחוסר אמונה, ברשעות ובאכזריות, ומלאי שנאה וטינה. |
32 Hessa oothizayti wurikka hayqqanaas besses giza Xoossa woga istti erishe heytantta bees ootho xalala gidontta hessathoka oothizaytakka minithetheetes.
| הרשעים האלה ידעו היטב כי אלוהים יעניש עונש מוות את כל הנוהגים כך, אולם לא זו בלבד שלא היטיבו את דרכם, הם גם מעודדים את כל מי שעושה כמוהם! |
