Luqaassa 21
1 Yesussay dhoqqu gi xeellishin dure asati maqddasen muxaata shiishshizaysa giddon muxaata yeggishni beydees.
| ישוע עמד בבית־המקדש והביט בעשירים שמביאים את תרומותיהם אל תיבת האוצר. |
2 Qassekka issi am77i maccash dizara nam77u sikkina gidiza nam77u xarqqimala he muxaata shiishshizaysani yegishni xeellides.
| בין התורמים הרבים הבחין גם באלמנה עניה שתרמה שתי פרוטות. |
3 Ta intes tumu gays hanna am7eya wurso asappe bollara aadhdheth immadus gides.
| ”אומר לכם את האמת, “העיר ישוע,”האלמנה הענייה הזאת תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! |
4 Hayti asati immiday bees diza tirpafe gidishin iza gidikko bees bayndda woliqqafe bees dizaznne ba duusas koshiza ubbaa yeggadus
| כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“ |
5 Iza kaallizaytappe issi issi asati maqddasey lo7o shuuchchanne asay shiiqidi shiishshida miishshan aymala lo7i keexettidakkonne ba garsan haasa7etishn Yesussay haysi inte beyizzays wuri laletonta shuuchchi shuuchcha bolla keelettidamala attontta wodey yaana gides.
| אחדים מתלמידיו העירו את תשומת לבו לעבודת האבנים המהודרת של בית־המקדש, ולחפצים היקרים שתרמו האנשים. |
| ”אתם יכולים להתפעל מהמראה בינתיים, “אמר להם ישוע,”אולם יבוא היום שהכול ייהרס; אף אבן לא תישאר במקומה.“ |
7 Istika iza tamaarsizayso haysi wuri aydde hanannee? Qasse haysi hananayisas malaatay aazze? gidi oychchida.
| ”רבי, מתי יקרה הדבר?“שאלו התלמידים.”האם נקבל אזהרה מראש?“ |
8 Izikka istas inte balettontta mala naagetite daroti bena ta kirstossakko, wodeykka matides gishe ta sunthara yaana shin inte ista kaalopite gides.
| השיב ישוע:”אל תניחו לאיש לרמות אתכם. אנשים רבים יבואו ויטענו כי הם המשיח, ויודיעו שהקץ קרוב. אבל אל תאמינו להם. |
9 Ola gishinne dere makal7atetha gish siyiza wode daggamoppite. Hessi wuri kasetidi hananas besses, wursethi gakides heerakka hanena.
| כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות, אל תיבהלו ואל תאבדו את עשתונותיכם. כי אמנם תפרוצנה מלחמות, אבל הקץ לא יבוא מיד. |
10 Qassekka hizgides derey dere bolla kawoy kawo bolla dendana
| מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, |
11 Biittay wolqama qaath qaaxana koshayne bochay dumma dumma son hanana daro babissizazne saloppe giita malaatay beettanna.
| בארצות רבות תתחוללנה רעידות אדמה אדירות ומגפות, ויהיה רעב גדול; בשמים ייראו מראות נוראים ואותות גדולים. |
12 Hessi wuri hananappe kassetidi asay intena oykananne goodana mukurabene woyne keeth gelthana kawota sinthene daannata sinthe shishshanna. Hessi wuri ta suntha gish inte bolla gakana.
| ”אולם לפני שיתרחשו כל הדברים האלה ירדפו אתכם, ישפטו אתכם בבתי־כנסת, ישליכו אתכם לכלא ויעמידו אתכם לפני מלכים ושליטים למען שמי. |
13 Hessi wurikka markkattanna lo7o qaada gidana.
| זאת תהיה הזדמנות עבורכם להעיד עלי. |
14 Hessa gish nuna oychizaytas ay zaarinoo? giidi kassetidi hirggonta mala hayssa wozinan wothite,
| אל תדאגו כיצד תתגוננו בפני האשמותיהם, |
15 Iintenara eqettizayti wuri izara eqistanasinne balethannas dandda7onta qaalane cincateth ta intes immana.
| כי אשים בפיכם את המילים המתאימות, ואתן לכם חכמה שאויביכם לא יוכלו להתמודד איתה ולסתור אותה. |
16 Intena yelidaytine inte ishati inte dabbotine inte laggeti wuri intena aathi immana, intefe baggatta wodhana.
| גם האנשים הקרובים אליכם ביותר – הוריכם, אחיכם, חבריכם וקרובי משפחתכם – יבגדו בכם ויביאו למאסרכם, ויהיו ביניכם כאלה שימותו. |
17 Ta suntha gish wurso asa achchan inte ixistana.
| כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, |
18 Gido attin inte hu7e ithikistappe issinaka dhayuku.
| אולם אף שערה אחת לא תיפול מראשכם! |
19 Inte minni eqqikko inte shemppo inte ashsha na.
| בנאמנותכם ובעמידתכם האיתנה תושיעו את נפשותיכם. |
20 Ola asay Yerusaleme giddothishin beyikko izis dhayiza wodey matidaysa erite.
| ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת אויבים דעו שחורבנה קרוב. |
21 He wode Yihudani dizayti pude zuma bolla ganggetto kataman dizaytikka katamappe kezite, dere garssan dizaytikka heen ne katama gelopetto.
| אז תושבי יהודה יברחו אל ההרים; על תושבי ירושלים להשתדל לברוח מהעיר, ואוי לתושבי הסביבה שינסו להיכנס לירושלים! |
22 xaafettidays wuri polistanas hanna halo kessiza wode.
| יהיו אלה ימי נקם אשר נועדו לקיים את נבואות התנ״ך. |
23 Biitta bolla gita metoy hanana hayssa dereza bolla hanqoy yaana hessa gish hessa wode qanthara diza maccashshiyo taasne dhanthiza aayetas hirchchi.
| אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים, מפני שצרה גדולה תבוא על הארץ, ואלוהים ישפוך את זעמו על העם הזה. |
24 Mashsha hayqana ba dereppe hara dere di7istana Yerusalemeykka Xoossi eronta dereta wodey polistana gakkanaas Xoossi eronta asatan yedhettidaro gidana.
| רבים ייהרגו בחרב האויב או יוגלו לכל קצוות תבל, וירושלים תיפול בידי גויים אשר ידכאו אותה עד שתסתיים תקופת שלטון הגויים במועד שקבע ה׳. |
25 Awa arshe bolla aginna bollanne xollinte bolla malaatay beettanna. Abbafenne abba danbala giirethafe denddidaysani biitta bolla diza derey hirgananne metotistana.
| ”אותות מבשרי רעה יופיעו בשמש, בירח ובכוכבים, ואילו על פני האדמה – עמים שלמים יתייאשו ויפחדו מגעש הים והגלים הסוערים. |
26 Salo wolqamati qaxxiza gish asay biitta bolla aazze hanannesha gussaninne naagon xalla daabburana.
| אנשים יתעלפו מאימה ופחד מפני המאורעות שיבואו על העולם, משום שכוחות השמים יתמוטטו. |
27 Hessa wode asa nay wolqarane gita bonchoranne shaarara yishin beyana.
| ואז יראו אנשי הארץ את בן־האדם בא בענן, בגבורה ובכבוד רב. |
28 Intekka hayti ha ta gidayti poletethi oykishn intes attotethay matida gish sit gi eqqite inte ayfe pude dhoqqu histite.
| כאשר יתחילו כל הדברים האלה להתרחש, התעודדו והרימו את ראשכם, כי ישועתכם קרובה!“ |
29 Kaallethidi ethinne hara miththata wurissi xeellite he miththati haythe kesishin inte beyizza wode bone matidaysa inte ereista.
| אחר כך סיפר להם ישוע את המשל הבא:”הביטו בעץ התאנה או בכל עץ אחר. |
| כאשר העץ מלבלב יודעים אתם שקרב הקיץ בלי שיאמרו לכם זאת. |
31 Neysathokka haytanti geetettidayti poletishn inte beyizza wode Xoossa kawotethi inteko matidaysa erite.
| כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שמלכות האלוהים קרובה. |
32 Ta intes tumu gays haysi wuri polistana gakanas ha yellistay aadhdhenna.
| ”אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. |
33 Saloynne sa7ay aadhdhanna shin ta qaalay aadhdhenna.
| השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו. |
34 Histtikko woggay bayndda duusan daro ushanne duusas hirgan inte wozinay daaburonta mala he gallasay inte qopponta narxamala inte bolla gakonta mala naagetite.
| ”היזהרו לכם – אל תאבדו את הראש בשכרות, בבזבזנות, בתענוגות ובדאגות מחייה, פן יבוא עליכם היום ההוא במפתיע, כמלכודת. |
35 Haysi biitta bollan diza asa wurso bolla gakana.
| היום ההוא יבוא על כל יושבי תבל! |
36 Hessa gish buro yaanayisafe inte kessi ekkanamalane asa na sinthan eqqanas dandda7ana mala wurso gallas minnidi woosite.
| משום כך שימרו תמיד על ערנותכם, והתפללו שאלוהים יעניק לכם כוח לצאת בשלום מכל העתיד להתרחש, ולהתייצב לפני בן־האדם.“ |
37 Yesussay gallas gallas maqddassen tamaarsi tamaarsidi omars omars Dabre zayite geetettiza zuma bolla kezi kezi aqees.
| יום־יום הלך ישוע ללמד בבית־המקדש, והעם היה מתאסף בהמונים משעות הבוקר המוקדמות כדי להקשיב לדבריו. בלילות נהג ישוע ללכת לישון על הר הזיתים. |
38 Asay wurikka izappe siyanaas maalado wonttara Yesussako maqddase yetees.
