Luqaassa 2
1 He wode biitta bollan diza asi wurikka taybeettidi xafistana mala orome kawo Awuggisxxossafe awajjay kezides:
| ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ |
2 Hessikka Qerenewoossa geetettizaysi Soore giza dere haariza wode hannida koyro dere taybo.
| וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ |
3 Hessa gish asi wuri xafistanaas ba dere biddes.
| וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ |
4 Yosefoykka asho dabbotethan Daawute bagafe gididda gish Galila awurajja garssan diza Naazirete katamappe Yuda awurajja Beettaleme geetettiza Daawute katamappe yidees.
| ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ |
5 Izi xafistana bishin izas giigistada yelana matida Maaramira biddes.
| להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ |
6 Izetikka heen dishin izis yelo wodey gakkides.
| ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ |
7 Izaka koyro attumma na yeliddaysafe guye imathi aqqizza keeththan aqqizza soy bayndda gish naaza carqqara xaaxadda miiza gaaxotan zin7adus.
| ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ |
8 Beettaleme achchan dorssa heemiza asati dorssa naagishe qammaara karen aqqizzayti deetees.
| ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ |
9 Goda kiitanchaykka istako yides, Goda boncho poo7oykka ista lanqqen yuuyi aadhdhannas po7ides. Istika keehi dagammida gish,
| והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ |
10 kiitanchay ista “babofite, wurso asas gidiza gita ufaysa miishshrachcho ekka yadis.
| ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ |
11 Hach kawo Daawute katama Beettalemen shemppo dhaley yellettidees. Izikka Goda kirstosa geetettees.
| כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ |
12 Cariqqara xaxeti zin7ida gaccino na demmanddista hessikka intes malaata gido gides.”
| וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ |
13 Izarakka hara daro salo kiitanchati beettidda. Xoossa galatishe,
| ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ |
14 bolla salon Xoossassi bonchoy gido sarotethaykka biitta bollan izi dosiza asas wursos gido gida.
| כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ |
15 Kiitanchati istafe shaakkettidi salo simmin dorsse heemizayti ba garsan issay issa “ane ha yite Goday nuus qonccisidaysanne haanddayssa Beistalame katama biiddi beyos” gida.
| ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ |
16 Istika elelli biiddi Maaramira, Yosefora mehe kath muziza gonggen zin7ida naara demmida.
| וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ |
17 Beyddaysafe guyyen Goda kiitanchay naaza gish istas yoottidayssa wursi zari yottida.
| ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ |
18 Heemizayti yoottidayssa siyida asay wuri keehi malalettides.
| וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ |
19 Gido attin Maarama yoza wurssa ba wozinan wotha dentha qoppashe gam7adus.
| ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ |
20 Heemizaytika handdays wurikka kiitanchay istas yoottida mala gididi beettidda gish siyidaysassine beyddayssas wursos Xoossa galatishenne bonchishshe simmida.
| וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ |
21 naazi yelettin osppuntha gallassan qaxaretiza wodey gakin aayeya iza qanthatanappe kase kiitanchay gida mala Yesussa geetettidi suummidees.
| ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ |
22 Muse woga mala isti geeyiza wodey wurini Yosefoyne Maarama guutha na Yesussa Godaa Xoossa sinthe shiishanas ekkidi Yerusaleme kezida. Hessika Goda wogan koyro yelettiza addey wuri Godas dumma gidana geetettidi Xafetidayssa polanaasinne,
| וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ |
| כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ |
24 qassekka Goda wogan nam77u wole kafotanne woykko nam77u wole kafo ciyista geetettiddayssa mala yarsho shiishanaassa.
| ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ |
25 He wode Yerusaleme kataman xilloonne Xoossa babbiza issi Simona geetettiza asi dees, izikka Isra7eele nayta attotetha naagiza asane xillo ayyaanany iza bolla shemppida asa.
| והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ |
26 Qassekka kirstossa beyontta dishe hayqqonta mala xillo ayyaanany izas qonccides.
| ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ |
27 Izika he wode xillo ayyaanany kaalethin maqqdase lasha gaath gelidees. Naaza aayeyiranne aawara Muse wogan bessizayssa polanaas guutha na Yesussa ekkidi gelida wode,
| ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ |
28 Simonay naaza ekki idimmidi Xoossa galatishe,
| ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ |
29 “Godo, ne caaqqida qaala mala ha7i tani ne ayylleya ne ashshizzayssa ta ayfera beyidda gish hi7a tana saron ekka, asa wurso sinthan ne giigisida attotetha ha7i ta ta ayfera beyadis.
| עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ |
| כי ראו עיני את ישועתך׃ |
| אשר הכינות לפני כל העמים׃ |
32 Haysika wurso deres geemmettidayssa qoncisiza poo7o, ne dere Isra7eleska boncho” gides.
| אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ |
33 Aawaynne aaya iza gish haasa7etida yozan malaletida.
| ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ |
34 Simonaykka ista anjjidees, Maaramokka “daro asa wozina qofay qonccana mala haysi Isra7eelen diza darotas dhayosinne atethas, iza ixxizaytas qasse malaata gidana mala doorettides” gides.
| ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ |
35 Qassekka darota wozina qofay qonccana mala naaza michay qara mashsha mala ne wozina phaliqqana.
| וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ |
36 Qassekka Aasseere bagafe Fanu7eele na Haana geetettiza cimmida nabey daysu, izaka ba koyro azinara laappun layth kumeth deyadus.
| ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ |
37 Laythay izis osppun tammanne oydu layth gidana gakkanaas qammane gallas xoomashene woossashe maqqdaseppe shaakketonta am77etethan gam77adus.
| והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ |
38 He wodekka shiiqqada Xoossa galatadus. Yerusaleme wozetethi naagishe dizaytas wursos guutha naaza gish yootadus.
| ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ |
39 Yoseforane Maaramira Goda wogan azazettidayssa polidi Galila awurajjan diza ba so Naazirete katama simmida.
| ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ |
40 Guutha naazikka diccidi minni minni biddes, eratethankka kumides, Xoossa aaro keyatethaykka iza bolla dees.
| ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ |
41 Aawaynne aaya laythan laythan faaziga bonchannas Yerusaleme beettes.
| ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ |
42 Naazas laythay tammanne nam77u layth kumida wode kase dose gididayssa mala faaziga bonchanna kezida.
| ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ |
43 Faziga baaleza wursidi ba so simmishn guutha naazi, Yesussay Yerusalemen attides. Yelidaytikka izi attiddayssa eribeeyttenna.
| וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ |
44 Benara issife biza oge asara dees gishe issi gallassa oge bida. Gido attin izi istara baynddaysa eridi ba dabbota achchanne laggeta achchan dizakkonne giidi koyida.
| ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ |
45 Koyi koyidi beettontta ixiin Yerusaleme simmida.
| ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ |
46 Heezzu gallassafe guye maqqdasen tamarisizayta giddon uttidi siyishenne asata oychchishenne ista oychcha zarishe maqqdasen dishin demmida.
| ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ |
47 Siyidayti wuri Yesussa akekkaninne iza zarozan daro malaalettida.
| וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ |
48 Yosefoyne Maarama iza beyida wode malaaletida. Maaramaka ta nazo ays hayssa mala oothadi? ne aawaynne taninne nena koyishe keehi metottettidos gadus.
| ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ |
49 Izikka zaaridi tana ays koydettii? Tani ta aawa keeththan daanas bessizaysa eribeykketi gides.
| ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ |
50 Gido attin istas izi yoottidayssi gelibeynna.
| והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ |
51 Heeppe simmin istara issife Naazirete wodhidi istas azazettishe deyidees. Aaya Maaramaka he haanida miishsha wurssa ba wozinan naagashe gam7adus.
| וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ |
52 Yesussay cincatethan, geesaninne saban Xoossa sinthanne asa sinthan diccides.
| וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ |
