Yanisa Mishiracho 10
1 Ta intes tummu gays, doorssata yire penggerape attin hara baggara guupi geliizaay kaysoone bonqqizzade.
| ”אני אומר לכם באמת, “המשיך ישוע,”מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד. |
2 Penggera geliizadey izi doorssata hemmiizade.
| האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. |
3 Penggee nagzadey izas penggezza doyees, doorssatka iza qaala syeetes, ba doorssata sunththara sunththara xeeygi keesses.
| השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה כשהוא נוקב בשם כל כבשה. |
4 Beyta wursi kessidape guyee istta sinthth adhidi kalethees, doorssatika iza qaala erriza gish iza kaletees.
| הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו. |
5 Immatha urra iza qaala errontta gish izafe baqatetes, attin muleka iza kaletena.
| הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן.“ |
6 yesussay hessa lemisoza isttas yootdes, shin istt qasse izi isttas yootdaysa aykoka erribeytena.
| אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון, |
7 hessa gish yesussay qasseka isttas hizzgdes, “ta isttas tummu gays doorssat penggey tana.
| ולכן ישוע הסביר להם:”אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן. |
8 Tape kasse ydayt wuri kaysoone bonqqzayta doorssat gidkoo istt giza siybetena
| כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם. |
9 Pengeey tana ta, ta bagara gelizadey wuri attana, gelanane kezana hemmetizasoka demmana.
| כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. |
10 Kaysooy kaysootana wodhanasine dhaysanas xaala yees, ta gidiko intes deyooy dana malane intes kehi darana mala yadsi.
| הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע. |
11 Ta loo7o hemmizzade, loo7o hemiizzdey ba shmppo ba doorssata gish aththi immees.
| ”אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו. |
12 Mishshera qaxxaretdii himmizadey gidiko doorssat izas gidoontta gish sudhumey yizza woode doorssaatii yegidii bess baqaates, sudhumeyka doorssata daf daf meesene laales.
| כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן. |
13 Baqattza mishshan qaxxarettdadee gidida gishine doorssatas michchetonttagishasa gshasa.
| הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת. |
14 Loo7o hemmizadeey tana tani ta doorssata errays, isttika tana erretes.
| ”אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי, |
15 Hesika aaway tana errizaysa mala tan ta shemppota doorssata gish aththa immana.
| כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן. |
16 Hayssa ha doorssa yren geloonttayt tas hara doorssat deetes, ta isttaskka ha ehanaas tas beeses, isttika ta qaala siyanane issi mehe gidana, hemmiizayskka isadee gidana.
| יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד. |
17 Ta zaarada denththanas ta shemppo ta aththa immiza gish ta aaway tana dooses.
| ”אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה. |
18 Tani ta shemppo ta dossara aththa immadsi attin oonnika tape woothii ekkeena, ta aththa immanas gidiin woykoo zaara denththans gidiin sheeney tassa, hessa he azazoza ta ta aawape ekkadis.
| איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת.“ |
19 Hessa he qaalape denddaysan ayhudata garssan qasseka shaketeth medhetdees.
| דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים. |
20 Daroo asay “iza bolla daydanthth diza gishine gooshu gidida gish inte izi gizaysa ays syeeti? gida.
| חלקם אמר:”או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?“ |
21 Baaggayti qasse “haysii daydanththi dizaddey hayssa mala gideena, daydanthth qooqda ayfe paththi errize? gida.
| אחרים אמרו:”הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?“ |
22 Yerusalamen xoossa keehta oratho ba77ele boncho woodey gakkides, woodeyka gaalas.
| בחג החנוכה, בחורף, |
23 Yesussay Xoossa keethth giibe gidon seloomoney simmeretzaso geetetzasora adhishshin.
| התהלך ישוע בבית־המקדש באגף הנקרא”אולם שלמה“. |
24 Ayhudati iza gidoo aththidi “ne aydee gakanas nu wozzna hirggan gammiisanee? ne Xoos kittidade gidikoo nus qoonccsa yoota gida.
| היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו:”עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?“ |
25 Yesussayka isttas hizzgdees “ta intes yootadiskkoo shin inte qasse ammanibeykeista, ta aawa sunththan ta oththiza malatatii ta gish yootetes.
| ”כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי“, השיב ישוע.”המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. |
26 Inte qasse ta doorssata gidoontta gish tana ammanekista.
| אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. |
27 Ta doorssatii ta qaala siyetes, taka istta errays, isttikka tana kaalletes.
| אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. |
28 Ta isttas medhina deyoo immana, muleeka istti dhayetena, istt ta kushshepe woththii ekkanas danadey oonnika dena. (aiōn g165, aiōnios g166)
| אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, (aiōn g165, aiōnios g166) |
29 Tas istta immida ta aaway wurisofee adhes, ta aawa kushshepe istta oonnika bonqqanas danddaena.
| כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. |
30 “Tanine ta aaway nu issino.”
| אבי ואני אחד אנחנו!“ |
31 Ayhudati iza caadanas qasseka shuchchu denththida.
| שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים. |
32 Yesussayka “aawape gidida daroo gita malatata ta intena bessads, histtin ha ta besidaytape awari gish tana shuchchara caadeti? gides.
| ”הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?“שאל ישוע. |
33 Ayudatiika “nu nena shuchchara caadizay ne coo asi gida dashe nena nerkka xoossu kessada caashsha qaala ne hasaida gishshasape attin ne loo7o ooththidaysa gish gideena” gidii izas zaarida.
| ”איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!“ |
34 Yesussayka isttas hizzgdes “inte wooga gidon (ta intena xoossata gadis) geeteti xaafetibeyne?
| ”אך הכתובים שלכם אומרים:’אלוהים אתם‘, והכוונה היא לבני־האדם“, השיב ישוע. |
35 Xoossa qaalay isttas yida asata (xoossu gikoone maxaafay sharistanas danddaontta gidikoo.)
| ”אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים’אלוהים‘, והכתוב הוא דבר אמת, |
36 Histtin (ta Xoossa na) gida gish aaway ba shaaki dummasidaysane ha duge allame kittidaysa inte ne caayadasa gidi tana wordo aazas mooteti?
| מדוע קוראים אתם’מגדף‘למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על־ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים? |
37 Ta aaway ooththizaysa ta oosontta aggkoo tanan ammanopite.
| אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי. |
38 Ta izaththo ooththiza gidiko inte tana ammanontta aggikoka ta aaway tanan dizaysa taka izan dizaysa inte errana malane yuush qoopana mala izi ooththida malatan ammanite.”
| אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו.“ |
39 Qasseka istti iza oykanas paacciida shin izi istta kushshepe keesi ekii bidees.
| הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם. |
40 Hessafe guye Yesussay, Yanssaay kasse xammaqzasoo gede yoridanosepe he pinthth simmid hen gammides.
| ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן־מה, |
41 Daroo asay izako yides, istti qasse “Yanssay issi malataka ooththibeyna, gidoo attin hayssa addeza gish izi yootdaysi wurikka tummuko” gida.
| ואנשים רבים הלכו אחריו.”יוחנן לא חולל נסים, “אמרו זה לזה,”אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת.“ |
42 Henkka daroo asay Yesussan ammanides.
| אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח. |
