Kitetidayta Ootho 17
1 Phawulossayne Sillasey Anhaaththaipholane Aphpholiya geetettiza derera adhdhidi Teslonqqe geetettiza dere bida. Henkka Ayhudata wossa keeth dees.
| פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי – עיר שהיה בה בית־כנסת יהודי. |
2 Phawulossaykka izas dose gidida mala Ayhudata wossa keeth geliides. Heedzdzu saamintta kumeth qaalape yoot yoot isttara hasa7ettidees.
| פולוס הלך כמנהגו לבית־הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים. |
3 Kiristtossay waaye ekkanassinne hayqqi denddanas bessizayssa qoonccis ammanththon “hayssi ta sabbakiiza Yesussay izi kitteti yaana geetetidayssakko” gidees.
| הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח. |
4 Ayhudistape issi issi asay ba syidayssa ammanidi Phawulossarane Sillasera issife gidides. Qassekka daroo derey Xoossu babbiza girkkistape daroo erretida maccashati ba siyida qaalan ammanidi isttara issino gidida.
| חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי־אלוהים והרבה נשים אצילות. |
5 Ayhudati qass istta qanatidi giyan diza woriddo asata shishshidi kummetha dere istta bolla denththethidi kaataman shiiro medhdhida. Phawulossane Sillase shishshidi dereza sinththan essanas issi Iyassone geetettizadesoo koyanas elleli bida.
| אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר. |
6 Gido attin istta Iyaasoonee keeththan deemontta aggida gish Iyaasoonenne hara ammaniza asata kaatama dannata sinththara goochishe “hayiti asati dere wursii mullaki ka7ishe gamm7idi qasse ha7i ha yida.
| מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה.”פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!“צרחו. |
7 Iyaasooneykka istta ba keeththan woththides. Hayiti asati wuri (Yesussa geetettiza hara kawooy dees gidi Qeessare woga ekketena)” gishe waasida.
| ”ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!“ |
8 Deereynne he kaatama dannati hessa siydi ba garssan buqqetida.
| האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי־העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי־ערבות. |
9 Iyaasoonenne haratakka hurbbuta xeeygissidi yeedida.
10 Ammanizayti herakka Phawulossane Sillase qammara beriya yeedida. Isttikka he gakkida mala Ayhudata wossa keeth gellida.
| באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית־הכנסת כדי להטיף. |
11 Beriya asay Teslonqqe asaappe adhdhidi akekara diza asa. Gasooyikka hayisi yoozi tumeshsha gi gidi geisha maxaafata qaala wonttin wonttin pacci xeelidi ufaysan ekkidees.
| אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום־יום הם למדו בעצמם את כתבי־הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת. |
12 Hessa gish isttafe daroo asay ammanides. qasseka isttara qoodan darooti bonchetida girkke dere maccashatine Addetikka ammanida.
| כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים. |
13 Teslonqqen diza Ayhuda asati Phawulossay Xoossa qaala Beriyankka sabbakizayssa errida mala dereza denththethanas qassekka gede isttakko bida.
| אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה׳ בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות. |
14 Hessa wode ammanizayiti Phawulossa ellesidi gede abba achch yeeddida. Sillaseyne ximtoossay hen attia.
| המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר. |
15 Phawulossa mooyizida asati iza Atena gaththida. Qassekka Sillaseyne ximmotoossay izakoo elleeli gakkana mala giza kiita Phawulossape ekkidi simmida.
| מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו. |
16 Phawulossay atenan istta naggishin atena kaataman eqqati kummidayssa beeyidi daroo shenetidees.
| בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר. |
17 Hessa gish Ayhudista wossa keeththan Ayhudistarane Xoossas babbiza Girkke asara qassekka giyyay dizasoon gallas gallas benara gaggiza asara hasa7etidees.
| הוא הלך לבית־הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק. |
18 Ehaaththaiqorossene Isxoykke geetettiza eranchata bagga gididayiti Phawulossako shiiqidi izara hasa7ettida. Istta issi issi asati “hayssi lommi7u lommi7ay ay gaana kooyze?” gida. Baggati qasse Yesussa gishine hayqqope iza denththa mishshirachcho izi sabbakishin siyidi “heyssi hara orraththa eeqqata gish yootiza milattes” gida.
| בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו:”הוא סתם פטפטן!“או,”הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!“ |
19 Iza oykkidi arriyoshaaththaagossa geetettiza dere dulata sinthth ehaaththaidi “ha ne tammarisiza orratha timmirittey azzakoone nu errana mala ne kooyazi?” gida.
| הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית”אריופגוס“) ואמרו לו:”ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת. |
20 Qasse ne nuna nu hayththan sissiza yooy nu errontta orrath gidida gish izi azzakoone nu errana kooyosu.
| אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם.“ |
21 Atena asay kummeth qassekka han diza hara dere asaykka bees wode aththanas orratha yoo hasa7anine siissan attin hara mishshan aththetena.
| כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם. |
22 Hessa gish Phawulossay Arriyoshaaththaagossa geetetza dulatan shiiqida dereza sinthtan eqqidi “hayito Atena asato inte beetto mishsh wursii ammanizadentta gididayssa ta beeyayis.
| פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר:”אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד! |
23 Ta gede ha yuyishin inte isttas gooyiniza miishshata ta xeellishin (erretoontta Xoossu) geeteti xaafetiidayssa issi yarsho soo demmadis, hessa gish heyssa inte errontta gooyinizayssa ta intena errissana.
| כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב:’לאל הבלתי־נודע‘. השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו. |
24 Hayssa allamezane iza gidoon diza wursii medhdhida Xoossi izi salone sa7a Goda. Hessa gish izi asa kushshen kexxetida keeththan deena.
| ”הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי־אדם. |
25 Izi asa wursioos deyoone shamppo qassekka haraka wursii immizade gidida gish izas paccizazi doontta gish asa kushshepe maado ekkena.
| כמו־כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא. |
26 Asa zereth wursii issadefe medhdhidi asi biita bolla daana mala ooththides; asay daana wodene wursietha dhaassi woththides.
| מאדם אחד הוא ברא את כל בני־האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם. |
27 Heskka asi Xoossu kooyidine paccidi demmanakoone gidi wothides; Hessi hessa gidikokka izi nupe issi issi urrape hakkida gish gidena.
| ”בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו – למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו! |
28 Nu diza dussayne nu qaxxetiizay qaththaykka izankko; Inte deren yethi kessiza issi issi asati (nukka iza naytakko) gida malakko.
| אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:’כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים. וגם אנחנו צאצאיו‘. |
29 Histtikoo nu Xoossa nayita gidikko Xooss asa errateththan medhdhi kessida worqqa woykko bira woykko shuuchchu milates giidi nu qoppanas beessena.
| ”ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן! |
30 Kasetidi Xoossi hayssa mala hanota asay errontta ooththidayssa dandda7an adhdhides; Hai gidikko asi wuri ba dizason dizason maaroteththan gelana mala azazzes” gides.
| אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני־האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד. |
31 Izi ba doosidade baggara biita bolla xiillotethan pirdana gallas bare woththides. Izakka hayqqope denththidi asa wursios hayssa tummatetha errissides.
| כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על־ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים.“ |
32 Isttikka hayqqidayta denththa gish siyda mala issi issi asati iza qidhida baggati qass “hayssa qassekka neepe hara gallas siyana kooyos” gida.
| כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו:”אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!“ |
33 Herakka Phawulossay istta gidoofe keezi bidees.
| בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם, |
34 Issi issi asati qass Phawulossay iza kaallidane ammanida; Heytapekka diyoonasiyossa geetettiza arriyoshaaththaagose dulata keeththa abaalle gidida Deemarisso geetettiza maccashayane haratikka isfe deetes.
| אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס – חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים. |
