Psaumes 42

1 Pour la fin, intelligence aux fils de Coré. Comme le cerf soupire après les sources des eaux, ainsi mon âme soupire après vous, ô mon Dieu.

למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃

2 Mon âme a eu soif du Dieu fort, vivant: quand viendrai-je, et paraîtrai-je devant la face de Dieu?

צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃

3 Mes larmes m’ont servi de pains le jour et la nuit: pendant qu’on me dit tous les jours: Où est ton Dieu?

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

4 Je me suis souvenu de ces choses, et j’ai répandu en moi mon âme; parce que je passerai dans le lieu du tabernacle admirable, jusqu’à la maison de Dieu;

אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃

5 Pourquoi es-tu triste, mon âme? Et pourquoi me troubles-tu? Espère en Dieu, parce que je le louerai encore: il est le salut de mon visage,

מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃

6 Et mon Dieu.

אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃

7 Un abîme appelle un autre abîme, à la voix de vos cataractes.

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃

8 Pendant le jour, le Seigneur a commandé à sa miséricorde de m’environner. Et pendant la nuit, un cantique à sa louange a été dans ma bouche.

יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃

9 Je dirai à Dieu: Vous êtes mon soutien.

אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃

10 Tandis qu’on brise mes os, mes ennemis, qui me tourmentent, m’accablent de reproches,

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃

11 Pourquoi es-tu triste, mon âme? Et pourquoi me troubles-tu?

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃