Psaumes 147
1 Alléluia.
| הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה |
2 Bâtissant Jérusalem, le Seigneur rassemblera les dispersions d’Israël.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס |
3 C’est lui qui guérit ceux qui ont le cœur brisé, et qui bande leurs plaies.
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם |
4 Qui compte la multitude des étoiles, et à elles toutes donne des noms.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא |
5 Grand est notre Dieu, et grande est sa force; et à sa sagesse il n’y a point de borne.
| גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר |
6 Le Seigneur prend sous sa protection les hommes doux; mais il humilie les pécheurs jusqu’à terre.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ |
7 Entonnez au Seigneur une louange: chantez notre Dieu sur la harpe.
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור |
8 C’est lui qui couvre le ciel de nuages, et prépare à la terre de la pluie. Qui produit sur les montagnes du foin, et de l’herbe à l’usage des hommes.
| המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר |
9 Qui donne aux bêtes leur nourriture, et aux petits des corbeaux qui l’invoquent.
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו |
10 Ce n’est pas dans la force du cheval qu’il mettra son désir, ni dans les jambes de l’homme qu’il se complaira.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה |
11 Le Seigneur a mis sa complaisance dans ceux qui le craignent, et dans ceux qui espèrent en sa miséricorde.
| רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו |
12 Jérusalem, loue le Seigneur: loue ton Dieu, ô Sion.
| שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון |
13 Parce qu’il a affermi les serrures de tes portes: il a béni tes fils au milieu de toi.
| כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך |
14 C’est lui qui a établi sur tes confins la paix, et qui te rassasie de moelle de froment.
| השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך |
15 C’est lui qui envoie sa parole à la terre: avec vitesse court sa parole.
| השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו |
16 C’est lui qui donne de la neige comme de la laine, répand le brouillard comme de la cendre.
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר |
17 Il envoie sa glace comme des petits morceaux de pain: à la face de son froid qui tiendra?
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד |
18 Il enverra sa parole, et il les fera fondre: son vent soufflera, et les eaux couleront.
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים |
19 C’est lui qui annonce sa parole à Jacob; ses justices et ses jugements à Israël.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל |
20 Il n’a pas fait ainsi pour toute nation: et ses jugements, il ne les leur a pas manifestés. Alléluia.
| לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה |
