Psaumes 12

1 Pour la fin, pour l’octave, psaume de David. Sauvez-moi, Seigneur, car il n’y a plus de saint: les vérités ont diminué parmi les fils des hommes.

למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם

2 Ils ont dit des choses vaines, chacun à son prochain: leurs lèvres sont trompeuses; ils ont parlé avec un cœur et un cœur.

שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו

3 Que Dieu perde entièrement toutes les lèvres trompeuses, et la langue qui profère des discours superbes,

יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות

4 Ils ont dit: Nous ferons éclater la puissance de notre langue; nos lèvres sont à nous, qui est notre maître?

אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו

5 À cause de la misère de ceux qui sont sans secours, et du gémissement des pauvres, maintenant je me lèverai, dit le Seigneur. Je les établirai dans le salut: j’agirai en cela avec une entière liberté.

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו

6 Les paroles du Seigneur sont des paroles pures, un argent éprouvé par le feu, purifié dans la terre, raffiné jusqu’à sept fois.

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

7 C’est vous, Seigneur, vous qui nous sauverez, et qui nous préserverez de cette génération éternellement.

אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם

8 Les impies rôdent autour de nous; c’est dans la profondeur de vos desseins que vous avez multiplié les fils des hommes.

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם