< Psaumes 105 >

1 Louez le Seigneur, et invoquez son nom: annoncez, parmi les nations, ses œuvres.
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו
2 Chantez-le, et jouez du psaltérion en son honneur: racontez toutes ses merveilles.
שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו
3 Glorifiez-vous en son nom saint: qu’il se réjouisse, le cœur de ceux qui cherchent le Seigneur.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה
4 Cherchez le Seigneur et soyez fortifiés: cherchez sa face sans cesse.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד
5 Souvenez-vous de ses merveilles qu’il a faites; de ses prodiges, et des jugements de sa bouche,
זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו
6 Postérité d’Abraham, ses serviteurs, enfants de Jacob, ses élus.
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו
7 Lui-même est le Seigneur notre Dieu: sur toute la terre s’exercent ses jugements.
הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו
8 Il s’est toujours souvenu de son alliance; de la parole qu’il a prescrite pour mille générations,
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור
9 Qu’il a donnée à Abraham; de son serment à Isaac;
אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק
10 Et il a établi ce serment avec Jacob en précepte, et avec Israël en alliance éternelle,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם
11 Disant: Je te donnerai la terre de Chanaan pour cordeau de votre héritage.
לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם
12 Lorsqu’ils étaient un petit nombre, très peu nombreux, et étrangers dans cette terre;
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה
13 Et ils passèrent de nation en nation, et d’un royaume à un autre peuple;
ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר
14 Il ne permit pas qu’aucun homme leur fît du mal, il châtia même les rois à cause d’eux.
לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים
15 Ne touchez pas âmes oints, et ne maltraitez pas mes prophètes.
אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו
16 Et il appela la famine sur la terre, et il brisa tout soutien de pain.
ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר
17 Il envoya devant eux un homme: Joseph qui fut vendu comme esclave.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף
18 On humilia ses pieds dans des entraves; un fer transperça son âme.
ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו
19 Jusqu’à ce que s’accomplît sa parole. La parole du Seigneur l’enflamma;
עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו
20 Le roi envoya et le délia: le prince des peuples envoya, et le mit en liberté.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו
21 Il l’établit maître de sa maison, et prince de toutes ses possessions;
שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו
22 Afin qu’il instruisît ses princes comme lui-même, et qu’il enseignât la sagesse à ses vieillards.
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם
23 Et Israël entra en Egypte, et Jacob habita comme étranger dans la terre de Cham.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם
24 Et Dieu y multiplia son peuple prodigieusement, et le rendit plus puissant que ses ennemis.
ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו
25 Il changea leur cœur, afin qu’ils haïssent son peuple, et qu’ils employassent la fraude contre ses serviteurs.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו
26 Il envoya Moïse son serviteur, et Aaron qu’il choisit aussi.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו
27 Il leur donna l’ordre de faire des signes et des prodiges dans la terre de Cham.
שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם
28 Il envoya des ténèbres, et répandit l’obscurité; et il ne rétracta pas ses paroles.
שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו)
29 Il changea leurs eaux en sang, et fit mourir leurs poissons.
הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם
30 Leur terre produisit des grenouilles, qui pénétrèrent dans les appartements de leurs rois.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם
31 Il dit, et il vint des myriades de mouches, et des moucherons dans tout leur pays.
אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם
32 Il changea leurs pluies en grêle, et envoya un feu qui brûlait dans leur terre.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם
33 Et il frappa leurs vignes et leurs figuiers, et brisa les arbres de leur pays.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם
34 Il dit, et vint la sauterelle, et la chenille qui était sans nombre;
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר
35 Et elle mangea toute l’herbe dans leur terre, et elle mangea tout le fruit de leur terre.
ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם
36 Et il frappa tout premier-né dans leur terre, et les prémices de tout leur travail.
ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם
37 Et il les fit sortir avec de l’or et de l’argent: et il n’y avait pas dans leurs tribus un seul malade.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל
38 L’Égypte se réjouit à leur départ, parce que la crainte qu’elle avait d’eux fondit sur elle.
שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם
39 Il étendit une nuée pour les couvrir, et un feu pour les éclairer pendant la nuit.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה
40 Ils demandèrent, et la caille vint; et du pain du ciel il les rassasia.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם
41 Il fendit un rocher, et des eaux coulèrent: et dans un lieu sec se répandirent des fleuves;
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר
42 Parce qu’il se souvint de sa parole sainte qu’il a donnée à Abraham, son serviteur.
כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו
43 Et il fit sortir son peuple dans l’exultation, et ses élus dans l’allégresse.
ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו
44 Et il leur donna les contrées des nations, et ils possédèrent les travaux des peuples;
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו
45 Afin qu’ils gardent ses ordonnances, et qu’ils recherchent sa loi.
בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה

< Psaumes 105 >