Proverbes 7
1 Mon fils, garde mes paroles; et mes préceptes, mets-les en réserve pour toi. Mon fils,
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 Observe mes commandements et tu vivras; et garde ma loi comme la pupille de ton œil:
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
3 Lie-la à tes doigts, écris-la sur les tables de ton cœur.
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך |
4 Dis à la sagesse: Ma sœur; et la prudence, appelle-la ton amie:
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
5 Afin qu’elle te préserve d’une femme du dehors, et d’une étrangère, qui rend ses paroles douces.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
6 Car de la fenêtre de ma maison par les barreaux, j’ai regardé,
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי |
7 Et je vois les petits enfants, je considère un jeune homme sans cœur,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב |
8 Qui passe dans une rue au coin, et s’avance vers la maison de cette femme,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
9 À la brume, sur le soir, dans les ténèbres de la nuit et une obscurité profonde.
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה |
10 Et voilà qu’au-devant de lui va une femme d’une parure de courtisane, prête à ravir des âmes; causeuse et vagabonde,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
11 Inquiète, ne pouvant dans sa maison se tenir sur ses pieds,
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה |
12 Tantôt dehors, tantôt dans les places publiques, tantôt aux coins des rues, tendant ses pièges.
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב |
13 Et prenant le jeune homme, elle lui donne un baiser, et, d’un visage effronté, elle le flatte, disant:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
14 J’avais voué des victimes pour ton salut; aujourd’hui j’ai acquitté mes vœux;
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
15 C’est pour cela que je suis sortie au-devant de toi, désirant te voir, et je t’ai rencontré.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
16 J’ai entrelacé mon lit de sangles, j’y ai étendu des couvertures brodées d’Egypte;
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
17 J’ai parfumé ma couche de myrrhe, d’aloës et de cinnamome.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון |
18 Viens, enivrons-nous de délices, jouissons de ce que nous avons désiré, jusqu’à ce que le jour paraisse;
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים |
19 Mon mari n’est pas à sa maison: il est parti pour un voyage très long;
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
20 Il a pris avec lui le sac où est l’argent; c’est à la pleine lune qu’il doit revenir à sa maison.
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
21 Elle l’a enlacé par la multitude de ses paroles; et par les flatteries de ses lèvres, elle l’a entraîné.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
22 Aussitôt, il la suit comme un bœuf conduit pour servir de victime, et comme un agneau bondissant et ignorant, l’insensé, qu’on l’entraîne pour le lier,
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל |
23 Jusqu’à ce qu’une flèche ait percé son foie; comme un oiseau va précipitamment dans un filet, ignorant qu’il s’agit du danger de son âme.
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא |
24 Maintenant donc, mon fils, écoute-moi, et sois attentif aux paroles de ma bouche.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי |
25 Que ton esprit ne soit point entraîné dans les voies de cette femme; ne t’égare pas dans ses sentiers;
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה |
26 Car elle a renversé beaucoup de blessés qu’elle avait faits, et les plus forts, quels qu’ils fussent, ont été tués par elle.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה |
