Nombres 5
1 Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 Ordonne aux enfants d’Israël qu’ils jettent hors du camp tout lépreux, celui qui a la gonorrhée et celui qui a été souillé à cause d’un mort:
| צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש |
3 Que ce soit un homme ou une femme, jetez-les hors du camp, pour ne pas qu’ils le souillent, puisque j’habite avec vous.
| מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם |
4 Et les enfants d’Israël firent ainsi, et ils les jetèrent hors du camp, comme avait dit le Seigneur à Moïse.
| ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל |
5 Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
6 Dis aux enfants d’Israël: Un homme ou une femme, lorsqu’ils auront commis quelqu’un des péchés, qui ont coutume d’arriver aux hommes, et que par négligence, ils auront transgressé le commandement du Seigneur, et auront failli,
| דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא |
7 Confesseront leur péché, et rendront la somme même, et la cinquième partie par-dessus, à celui contre lequel ils auront péché.
| והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו |
8 Mais s’il n’y a personne qui puisse recevoir, ils la donneront au Seigneur, et elle appartiendra au prêtre, outre le bélier qui est offert pour l’expiation, afin que l’hostie soit propitiatoire.
| ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו |
9 Toutes les prémices aussi qu’offrent les enfants d’Israël, appartiennent au prêtre;
| וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה |
10 Et tout ce qui est offert au sanctuaire par chacun d’eux, et qui est remis aux mains du prêtre, lui appartiendra,
| ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה |
11 Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
12 Parle aux enfants d’Israël, et tu leur diras: Un homme dont la femme aura fait une faute, et méprisant son mari,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל |
13 Aura dormi avec un autre homme, en sorte que son mari n’ait pu la découvrir, et que l’adultère soit caché, et qu’elle ne puisse pas être convaincue par des témoins, parce qu’elle n’a pas été trouvée dans le crime;
| ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה |
14 Si un esprit de jalousie excite cet homme contre sa femme, qui est souillée, ou accusée par un faux soupçon,
| ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה |
15 Il l’amènera au prêtre, et offrira une offrande pour elle, la dixième partie d’une mesure de farine d’orge: il ne répandra point d’huile par-dessus, et il n’y mettra point d’encens, parce que c’est un sacrifice de jalousie, et une oblation pour découvrir un adultère.
| והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון |
16 Le prêtre l’offrira donc et la présentera devant le Seigneur;
| והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה |
17 Et il prendra de l’eau sainte dans un vase de terre, et il y jettera un peu de terre du pavé du tabernacle.
| ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים |
18 Et lorsque la femme sera debout en la présence du Seigneur, il lui découvrira la tête, et lui posera sur les mains le sacrifice du souvenir, et l’oblation de la jalousie: mais lui-même tiendra les eaux très amères, sur lesquelles il a accumulé les malédictions avec exécration;
| והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים |
19 Et il l’adjurera, et il lui dira: Si un homme étranger n’a pas dormi avec toi, et si tu n’as pas été souillée, le lit de ton mari déserté, elles ne te nuiront point ces eaux très amères sur lesquelles j’ai accumulé les malédictions.
| והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה |
20 Si, au contraire, tu t’es détournée de ton mari, et si tu as été souillée et as été avec un autre homme,
| ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך |
21 Tu seras sous le poids de ces malédictions: Que le Seigneur te donne en malédiction et en exemple à tous parmi son peuple; qu’il fasse pourrir ta cuisse, et que s’enflant, ton sein se rompe.
| והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה |
22 Qu’elles entrent dans ton ventre ces eaux maudites, et que, ton sein s’enflant, ta cuisse se pourrisse. Et la femme répondra: Amen, amen.
| ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן |
23 Et le prêtre écrira sur le livre ces malédictions, puis il les effacera avec les eaux très amères, sur lesquelles il a accumulé les malédictions,
| וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים |
24 Et il les lui donnera à boire. Lorsqu’elle les aura bues,
| והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים |
25 Le prêtre prendra de sa main le sacrifice de jalousie et l’élèvera devant le Seigneur, puis il le posera sur l’autel, de telle sorte seulement, qu’auparavant
| ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח |
26 Il prenne une poignée du sacrifice qui est offert, et qu’il le brûle sur l’autel, et qu’ainsi il donne à boire à la femme les eaux très amères.
| וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים |
27 Lorsqu’elle les aura bues, si elle a été souillée, et si, son mari méprisé, elle est coupable d’adultère, les eaux de malédiction la pénétreront; et son ventre s’étant enflé, sa cuisse se pourrira; et cette femme sera en malédiction et en exemple à tout le peuple.
| והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה |
28 Que si elle n’a pas été souillée, elle n’éprouvera aucun mal, et elle aura des enfants.
| ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע |
29 Telle est la loi de la jalousie. Si une femme s’est détournée de son mari, et si elle a été souillée,
| זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה |
30 Et que son mari poussé par un esprit de jalousie, l’amène en présence du Seigneur, et que le prêtre lui fasse selon tout ce qui a été écrit,
| או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת |
31 Le mari sera sans faute, et elle, elle recevra le châtiment de son iniquité.
| ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה |
