Nombres 17
1 Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 Parle aux enfants d’Israël, et prends d’eux des verges, une à une, selon leur parenté, de tous les princes des tribus, douze verges; et tu écriras le nom de chacun d’eux sur sa verge:
| דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו |
3 Mais le nom d’Aaron sera dans la tribu de Lévi, et chaque verge contiendra séparément toutes les familles;
| ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם |
4 Tu les déposeras dans le tabernacle d’alliance, devant le témoignage, où je te parlerai.
| והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה |
5 Celui d’entre eux que j’aurai choisi, c’est celui dont la verge fleurira: j’arrêterai ainsi les plaintes des enfants d’Israël qui les font murmurer contre vous.
| והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם |
6 Et Moïse parla aux enfants d’Israël; et tous les princes lui donnèrent des verges, une par chaque tribu: ainsi il y eut douze verges sans la verge d’Aaron.
| וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם |
7 Moïse les ayant déposées devant le Seigneur, dans le tabernacle du témoignage,
| וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת |
8 Et, le Jour suivant, étant revenu, il trouva que la verge d’Aaron dans la famille de Lévi avait germé, et que des bourgeons s’étant développés, il était sorti des fleurs, qui, des feuilles s’étant ouvertes, s’étaient formées en amandes.
| ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים |
9 Moïse donc porta les verges de la présence du Seigneur à tous les enfants d’Israël; ils virent et reçurent chacun leur verge.
| ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו |
10 Or, le Seigneur dit à Moïse: Reporte la verge d’Aaron dans le tabernacle du témoignage, afin qu’elle y soit gardée comme un signe de la rébellion des enfants d’Israël, et que leurs plaintes se taisent devant moi, pour ne pas qu’ils meurent.
| ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו |
11 Et Moïse fit, comme avait ordonné le Seigneur.
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה |
12 Mais les enfants d’Israël dirent à Moïse: Voici que nous sommes consumés et que tous nous périssons.
| ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו |
13 Quiconque approche du tabernacle du Seigneur, meurt; est-ce jusqu’à une entière extermination, que nous devons être détruits?
| כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע |
