Luc 2
1 Or il arriva en ces jours-là qu’il parut un édit de César Auguste, pour qu’on fît le dénombrement des habitants de toute la terre.
| באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. |
2 Ce premier dénombrement fut fait par Cyrinus, gouverneur de Syrie;
| זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה. |
3 Et tous allaient se faire inscrire, chacun dans sa ville.
| לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. |
4 Joseph aussi monta de Nazareth, ville de Galilée, en Judée, dans la ville de David, qui est appelée Bethléem, parce qu’il était de la maison et de la famille de David,
| גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. |
5 Pour se faire inscrire avec Marie, son épouse, qui était enceinte.
| אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון. |
6 Or il arriva que lorsqu’ils étaient là, les jours où elle devait enfanter furent accomplis.
| בהיותם בבית־לחם מרים החלה בצירי לידה, |
7 Et elle enfanta son fils premier-né, et l’ayant enveloppé de langes, elle le coucha dans la crèche, parce qu’il n’y avait point de place pour eux dans l’hôtellerie.
| וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. |
8 Or en la même contrée se trouvaient des bergers qui passaient la nuit dans les champs, veillant tour à tour à la garde de leurs troupeaux.
| בקרבת מקום היו רועי־צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה. |
9 Et voilà qu’un ange du Seigneur se présenta devant eux, et une lumière divine les environna, et ils furent saisis d’une grande crainte.
| לפתע נגלה אליהם מלאך ה׳, והשדה נמלא זוהר כבוד ה׳. הרועים נבהלו מאוד, |
10 Mais l’ange leur dit: Ne craignez point, car voici que je vous apporte la bonne nouvelle d’une grande joie pour tout le peuple;
| אולם המלאך הרגיע אותם ואמר:”אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! |
11 C’est qu’il vous est né aujourd’hui, dans la ville de David, un Sauveur, qui est le Christ-Seigneur.
| בבית־לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! |
12 Et ceci sera pour vous le signe: Vous trouverez un enfant enveloppé de langes et couché dans une crèche.
| כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס.“ |
13 Au même instant se joignit à l’ange une multitude de la milice céleste, louant Dieu, et disant:
| לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים: |
14 Gloire à Dieu au plus haut des cieux, et, sur la terre, paix aux hommes de bonne volonté.
| ”כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים, ושלום על־פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!“ |
15 Et il arriva que lorsque les anges, remontant au ciel, les eurent quittés, les bergers se disaient les uns aux autres: Passons jusqu’à Bethléem, et voyons ce prodige qui est arrivé, et que le Seigneur nous a fait connaître.
| כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו:”הבא נמהר לבית־לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים.“ |
16 Ils vinrent donc en grande hâte, et ils trouvèrent Marie et Joseph, et l’enfant couché dans une crèche.
| הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. |
17 Or, en le voyant, ils reconnurent la parole qui leur avait été dite sur cet enfant.
| מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. |
18 Et tous ceux qui en entendirent parler admirèrent ce qui leur avait été raconté par les bergers.
| כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, |
19 Or Marie conservait toutes ces choses, les repassant dans son cœur.
| ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות. |
20 Et les bergers s’en retournèrent, glorifiant et louant Dieu de toutes les choses qu’ils avaient entendues et vues, comme il leur avait été annoncé.
| לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את אלוהים על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו. |
21 Cependant les huit jours pour circoncire l’enfant étant accomplis, il fut nommé Jésus, nom que l’ange lui avait donné, avant qu’il fut conçu dans le sein de sa mère.
| כעבור שמונה ימים, בטקס ברית־המילה, ניתן לתינוק השם”ישוע“– השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. |
22 Et après que les jours de la purification de Marie furent accomplis selon la loi de Moïse, ils le portèrent à Jérusalem pour le présenter au Seigneur,
| בתום ימי הטהרה של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה׳, |
23 Comme il est écrit dans la loi du Seigneur: Tout mâle ouvrant un sein sera appelé consacré au Seigneur;
| כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה׳ את הבן הבכור של כל אם, |
24 Et pour offrir l’hostie selon ce qui est dit dans la loi du Seigneur, une couple de tourterelles, ou deux petits de colombes.
| ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות. |
25 Or il y avait à Jérusalem un homme appelé Siméon, et cet homme juste et craignant Dieu attendait la consolation d’Israël, et l’Esprit-Saint était en lui.
| בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל. |
26 Et il avait été averti par l’Esprit-Saint qu’il ne verrait point la mort, qu’auparavant il n’eût vu le Christ du Seigneur.
| רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה׳. |
27 Conduit par l’Esprit, il vint dans le temple. Et comme les parents de l’enfant Jésus l’y apportaient, afin de faire pour lui selon la coutume prescrite par la loi,
| באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית־המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה, |
28 Il le prit entre ses bras, bénit Dieu, et dit:
| הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר: |
29 Maintenant, Seigneur, laissez, selon votre parole, votre serviteur s’en aller en paix;
| ”אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה, כי קיימת את אשר הבטחת לי; |
30 Puisque mes yeux ont vu le Sauveur qui vient de vous,
| במו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם! |
31 Que vous avez préparé à la face de tous les peuples;
32 Pour être la lumière qui éclairera les nations, et la gloire d’Israël, votre peuple.
| הוא האור אשר יאיר את עיני העמים ויהיה תפארת עמך ישראל!“ |
33 Et son père et sa mère étaient dans l’admiration des choses que l’on disait de lui.
| יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם. |
34 Et Siméon les bénit et dit à Marie, sa mère: Celui-ci a été établi pour la ruine et la résurrection d’un grand nombre en Israël, et en signe que l’on contredira;
| שמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים:”מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי־דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים.“ |
35 Et un glaive traversera votre âme, afin que les pensées de beaucoup de cœurs soient révélées.
36 Il y avait aussi une prophétesse, Anne, fille de Phanuel, de la tribu d’Aser; elle était fort avancée en âge, et elle avait vécu sept ans avec son mari, depuis sa virginité;
| בבית־המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת־פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים. |
37 Restée veuve, et âgée alors de quatre-vingt-quatre ans, elle ne quittait point le temple, servant Dieu nuit et jour dans les jeûnes et dans la prière.
38 Elle aussi, survenant, à cette même heure, louait le Seigneur, et parlait de l’enfant à tous ceux qui attendaient la rédemption d’Israël.
| חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם אלוהים ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף־סוף בא המשיח! |
39 Après qu’ils eurent tout accompli selon la loi du Seigneur, ils retournèrent en Galilée, à Nazareth, leur ville.
| לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל. |
40 Cependant l’enfant croissait et se fortifiait, plein de sagesse; et la grâce de Dieu était en lui.
| הילד גדל התחזק, מלא חכמה, וחסד אלוהים היה עליו. |
41 Or ses parents allaient tous les ans à Jérusalem à la fête de Pâque.
| כשמלאו לישוע שתים־עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח. |
42 Lors donc qu’il eut douze ans, ils montèrent à Jérusalem selon la coutume de cette solennité;
43 Et, quand les jours de la fête furent passés, ils s’en retournèrent; mais l’enfant Jésus demeura à Jérusalem, et ses parents ne s’en aperçurent point.
| בתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם. |
44 Pensant qu’il était avec quelqu’un de leur compagnie, ils marchèrent durant un jour, et ils le cherchaient parmi leurs proches et leurs connaissances.
| הוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים, |
45 Et ne le trouvant pas, ils revinrent à Jérusalem pour le chercher.
| ומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם. |
46 Mais il arriva que trois jours après ils le trouvèrent dans le temple, assis au milieu des docteurs, les écoutant et les interrogeant.
| לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית־המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות. |
47 Et tous ceux qui l’entendaient étaient étonnés de sa sagesse et de ses réponses.
| כל שומעיו התפעלו בפקחותו, מהבנתו ומתשובותיו. |
48 En le voyant, ils furent étonnés, et sa mère lui dit: Mon fils, pourquoi avez-vous agi ainsi avec nous? Voilà que votre père et moi, fort affligés, nous vous cherchions.
| הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו:”בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום.“ |
49 Mais il leur répondit: Pourquoi me cherchiez-vous? Ignoriez-vous qu’il faut que je sois aux choses qui regardent mon Père?
| ”מדוע חיפשתם אותי?“שאל ישוע בתמיהה.”האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?“ |
50 Mais eux ne comprirent point ce qu’il leur disait.
| אולם הם לא הבינו למה התכוון. |
51 Il descendit ensuite avec eux, et vint à Nazareth; et il leur était soumis. Or sa mère conservait toutes ces choses en son cœur.
| ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש. |
52 Cependant Jésus avançait en sagesse, en âge et en grâce devant Dieu et devant les hommes.
| ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם. |
