Lévitique 7

1 Voici aussi la loi de l’hostie pour le délit, elle est très sainte:

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא

2 C’est pourquoi là où sera immolé l’holocauste, sera aussi tuée la victime pour le délit; son sang sera répandu autour de l’autel.

במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

3 On en offrira la queue et la graisse qui couvre les entrailles:

ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

4 Les deux reins, la graisse qui est près des flancs et la membrane réticulaire du foie avec les reins;

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

5 Et le prêtre les brûlera sur l’autel: c’est l’holocauste du Seigneur pour le délit.

והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

6 Tout mâle de la race sacerdotale mangera de ces chairs dans un lieu saint, parce que c’est une chose très sainte.

כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

7 Comme pour le péché est offerte l’hostie, de même aussi l’hostie pour le délit: une seule loi sera pour les deux hosties: c’est au prêtre qui les a offertes qu’elles appartiendront.

כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

8 Le prêtre qui offre la victime de l’holocauste, en aura la peau.

והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

9 Et toute offrande de fleur de farine qui se cuit dans le four ou qui s’apprête sur un gril ou dans la poêle, sera au prêtre par lequel elle est offerte:

וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה

10 Qu’elle soit arrosée d’huile ou qu’elle soit sèche, elle sera partagée entre tous les fils d’Aaron en une égale mesure.

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

11 Voici la loi de l’hostie des sacrifices pacifiques qui est offerte au Seigneur.

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

12 Si c’est une oblation pour action de grâces, on offrira des pains sans levain, arrosés d’huile, des beignets azymes, oints d’huile, de la fleur de farine cuite, des galettes mêlées et arrosées d’huile;

אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

13 Et aussi des pains fermentés, avec l’hostie d’action de grâces, qui est immolée pour les sacrifices pacifiques.

על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

14 Un de ces pains sera offert pour prémices au Seigneur, et il sera au prêtre qui répandra le sang de l’hostie,

והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה

15 Dont la chair sera mangée le même jour, et il n’en restera rien jusqu’au matin.

ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר

16 Si quelqu’un par vœu ou spontanément offre une hostie, elle sera également mangée le même jour, et si quelque chose en reste pour le lendemain, il sera permis d’en manger;

ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

17 Mais tout ce que le troisième jour en trouvera, le feu le consumera.

והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף

18 Si quelqu’un mange le troisième jour de la chair de la victime des sacrifices pacifiques, l’oblation deviendra nulle, et elle ne sera pas utile à celui qui l’aura offerte; bien plus, quiconque se sera souillé par un tel aliment, sera coupable de prévarication.

ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

19 La chair qui aura touché quelque chose d’impur, ne sera point mangée, mais elle sera brûlée au feu; celui qui sera pur mangera de la victime des sacrifices pacifiques.

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר

20 L’homme souillé qui mangera de la chair de l’hostie des sacrifices pacifiques, laquelle aura été offerte au Seigneur, périra du milieu de ses peuples.

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

21 Et celui qui aura touché quelque chose d’impur d’un homme, ou d’une bête, ou bien de toute chose qui peut souiller, et qui mangera de la chair de cette sorte, périra du milieu de ses peuples.

ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

22 Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:

וידבר יהוה אל משה לאמר

23 Dis aux enfants d’Israël: Vous ne mangerez point de la graisse de brebis, de bœuf et de chèvre.

דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו

24 Quant à la graisse d’un animal crevé, et de celui qui a été pris par une bête sauvage, vous l’emploierez à divers usages.

וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

25 Si quelqu’un mange de la graisse qui doit être consumée par le feu comme une oblation au Seigneur, il périra du milieu de son peuple.

כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

26 Vous ne prendrez pas non plus pour nourriture du sang d’aucun animal, tant des oiseaux que des troupeaux.

וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

27 Tout homme qui aura mangé du sang, périra du milieu de ses peuples.

כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

28 Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:

וידבר יהוה אל משה לאמר

29 Parle aux enfants d’Israël, disant: Que celui qui offre la victime des sacrifices pacifiques au Seigneur, lui offre aussi en même temps son sacrifice, c’est-à-dire, ses libations.

דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

30 Il tiendra dans ses mains la graisse de l’hostie et la poitrine; et lorsqu’en les offrant l’une et l’autre au Seigneur, il les aura consacrées, il les remettra au prêtre,

ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

31 Qui brûlera la graisse sur l’autel; mais la poitrine sera pour Aaron et pour ses fils.

והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

32 L’épaule droite des hosties des sacrifices pacifiques deviendra les prémices du prêtre.

ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

33 Celui des fils d’Aaron qui aura offert le sang et la graisse, celui-là même aura aussi l’épaule droite pour sa portion.

המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה

34 Car la poitrine de l’élévation et l’épaule de la séparation, je les ai prises aux enfants d’Israël sur leurs hosties pacifiques, et je les ai données à Aaron, le prêtre, et à ses fils, par une loi perpétuelle pour tout le peuple d’Israël.

כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

35 C’est là l’onction d’Aaron et de ses fils dans les cérémonies du Seigneur, au jour que Moïse les présenta pour exercer les fonctions du sacerdoce;

זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

36 Et c’est ce que le Seigneur a commandé de donner aux enfants d’Israël, comme culte perpétuel dans leurs générations.

אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם

37 Telle est la loi de l’holocauste et du sacrifice pour le péché et pour le délit, et pour la consécration et les victimes des sacrifices pacifiques;

זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים

38 Loi que le Seigneur donna à Moïse sur la montagne de Sinaï, quand il commanda aux enfants d’Israël d’offrir leurs oblations au Seigneur dans le désert de Sinaï,

אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני